בדידות מזהרת / עמיחי שלו

Getting your Trinity Audio player ready...

כריכת הספר_בדידות מזהרת

עמיחי שלו

עם עובד, 2015 | 236 עמ'

"בדידות מזהרת" נע בין סיפוריהם של שני שרתים במלון תל-אביבי, ארקדי וחיים, שניהם יוצאי ברית המועצות, שניהם עלובי-החיים של ישראל של 2003 שנעשו הדום לרגלי הפרולטריון המזרחי של הדור הקודם. חיי הנפש של ארקדי הם ערוץ מקביל לחיי המציאות שלו. כשהוא שוקע בייאושו הוא חווה את העולם כהתפוצצות חושית וכמתקפה ססגונית של הזיות. הוא בורח גם אל הפגיעה העצמית. מחיים, מנהלו הישיר של ארקדי, נשלל קידום מובטח וניתן לישראלי ותיק. הפער שחיים המתפטר חווה בין הברבריות של הישראלים שסביבו לבין "התרבות" שהוא בא ממנה מוביל אותו אל מחוז רע ומר. ובעצם, גם את ארקדי.

המעקב הנטורליסטי אחר החיים במעי הגס של המלון ושל החברה שלנו אינו נעים. עמיחי שלו אינו חוסך מקוראיו את הדכדוך האפרורי הזה. ובכל זאת הוא מדשן אותו: בעזרת כתיבה קצבית המקפידה על הכנסת עניין בדברים גם כשהעלילה מדשדשת לאטה עם מגש משקאות בין קומות המלון – וכן בעזרת תמרון בין עליבות חייהם החומריים של הגיבורים לבין עושר חיי הנפש שלהם. כך הוא גם מציל את הרומן משקיעה בנישה "חברתית" סוציאל-דמגוגית, לפעמים ממש כשהוא עם רגל אחת בביצה הזו.

מתוך כך, באורח מוזר משהו, המונולוג של חיים באוזני הילד ה"ערס" המרביץ לבתו ה"רוסייה", לקראת סוף הספר, אף שהוא לכאורה נאום הטפה כמעט פובליציסטי על כך ש"כולנו יהודים", הוא שיאו הרגשי של הספר. רגע אחריו מגיעה נקמתם הבלתי-נשלטת של "הרוסים", ומקלקלת את השורה למי שהתפתה עד אז לתפוס את הספר כמניפסט עדתי-חברתי "רוסי". בשלבים הללו של הספר, הסופיים, הסוחפים, טרונייתו היחידה של הקורא אל המחבר היא על קוצר היריעה.

עוד ב'השילוח'

חוזה בר תוקף
בזכות אישה אחת
ממלכתיות בעת הזאת

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *