32772

גשר ההלכה – רונן נויבירט

כריכת הספר גשר ההלכה

פסיקת הלכה בדור פוסט-מודרני: אתגרים, משברים והזדמנויות

ידיעות ספרים, 2020 | 488 עמ'

את קריאת ההשכמה הגדולה שלו לעולם ההלכה בחר הרב רונן נויבירט, ממייסדי ארגון הרבנים 'בית הלל', להשמיע בחיבור הלכתי שאינו מופנה אל קהילת הפוסקים ותלמידי-החכמים פנימה. נויבירט מפנה אותה גם אל הנמען של ההלכה, אל מי שהוא מאמין כי היא המעצבת את צלם דמותו ואת יהדותו, וכי הסכנה שהיא עומדת בפניה – אותו היא מסכנת: אל הציבור הרחב. אל הקוראים הצריכים שפה ברורה ועכשווית, מבואות רעיוניים וסקירות היסטוריות, מובאות נאות ודוגמאות חיות, אל קהל היעד של הוצאה פופולרית כידיעות ספרים.

במטאפורה השוזרת את הספר, ואף נתנה לו את שמו, ההלכה היא פחות גדר ויותר גשר. גשר בכמה מובנים. גשר בין דבר האל לבין עולם המעשה, גשר בין אידיאל לאפשרות, "בין העבר לעתיד ובין השימור לחידוש", גשר צר שההיצמדות אליו חיונית ומשני עבריו תהום, ואפילו גשר בין דעות חולקות.

ההלכה היא בעיניו דבר מאפשר ומחבר והכרחי. או כך היא נועדה להיות, ובמידת מה חדלה מכך. ניעור מהיר מדי שלה, שלא באמצעות מנגנונים שהיא עצמה מציעה, הוא בעיניו בגדר שרפת גשרים. על כן הוא פוסל את מה שעשתה הרפורמה, למשל, אבל גם שינויים מהפכניים בתחומי מִגדר שיש מן האורתודוקסים הדורשים כיום.  ומנגד, גם המגמה הרווחת בעולם הרבני-אורתודוקסי כתגובה מתמשכת לרפורמה – מגמה של הקפאת ההלכה, קידושן הנצחי של התאמות אד-הוק לצורך מציאות שהשתנתה, ואף הידרדרות במדרון חלקלק של החמרות – גם מגמה זו נוגדת לדעת נויבירט את מהות-הגשר של ההלכה עצמה כפי שנתעצבה לאורך הדורות, והוא מוכיח זאת בהרחבה. הוא אף גורס כי מגמה זו מסכנת את עתידה של היהדות. היא מחבלת באמון הציבור בהלכה, ובעקבות זאת באמונו ביהדות בכלל. ובסוגיות מכוננות, כגון גיור ומעמד-אישי, היא מאיימת בטווח הארוך על עצם קיומה של היהדות.

מבואות הסקירה תופסים את רובו של הספר. הם בוחנים את מושגי היסוד ותהליכי היסוד של ההלכה, ושואלים את שאלות היסוד תוך בחינתן במינימום הנחות מוקדמות. האם ההלכה היא בהכרח "אמת", וכיצד זה מסתדר עם קיומן של מחלוקות ודעות נוגדות בתוכה? האם ההלכה היא "התורה", או הגשר בין התורה למציאות? על מה מבוססת חובת הציות לפוסקי ההלכה, ומה קורה כאשר היא מתנגשת עם דעת פוסקים אחרים, או עם הכרתו של האדם? מתי נולד המושג "דעת תורה" ומה תוקפו? איך ה'שולחן ערוך' זכה למעמדו המכריע? אילו שיקולים רשאי פוסק ההלכה להכניס בפסיקתו – רק שיקולים פנים הלכתיים, או גם "מטא-הלכתיים" ואף חוץ-הלכתיים?

הסקירות קריאות מאוד, ועתירות במובאות מספרות ההלכה והמחשבה. המובאות נחוות כרבות וארוכות מדי, כאילו בונה לו המחבר בפני תוקפיו הצפויים חומת מגן עבה של דברי קדמונים בעלי סמכות. אולם אפשר לראות את העודף הזה כמעין אנתולוגיה של מקורות, אוסף שהקורא ישמור לו לשעת צורך, ואשר בעת הקריאה בספר אין הכרח להתעכב על כולם.

על גבי הבסיס הזה מגולל נויבירט בפרקיו האחרונים של הספר את אתגרי המציאות המתחדשת העומדים כיום בפני ההלכה, כגון שיבת עם ישראל לארצו, כינון המדינה, מהפכת התקשוב ועליית קרנן של "זכויות האדם". משם הוא עובר לסקירה מדגימה של סוגיות בוערות, כגון עניינים של מעמד האישה, ומציע כיווני פתרון הקיימים בארסנל הכלים של ההלכה – ואף מתווה, באחרית הדבר, שורת עקרונות יישומיים, חלקם מקוריים וכלל לא טריוויאליים אך לעולם אינם שוברי-כלים ומהפכניים; עקרונות ההולמים את צורכי השעה ואת המציאות הטכנולוגית, הערכית והחברתית הנוכחית, כגון הקמת בתי מדרש של פסיקה קולקטיבית והסתייעות בחוכמת ההמונים.

על אף הזיהוי ה"ליברלי" של הרב נויבירט וארגונו על גבי הקשת הציונית-דתית, ואולי דווקא מתוך "ליברליות" זו במובנה הלא-שטחי, הספר והמשנה המוצעת בו הם דוגמה מוצלחת למהותה של ה"שמרנות" כהשקפת עולם. תפיסת ההלכה כגשר, וכמערכת אשר אמורה להתאים את עצמה לנסיבות הזמן מתוך הכלים המצויים בה ולמען העקרונות המכוננים שלה, זהה לתפיסת המסורת בהגות השמרנית. בין הריאקציה המחמירה בקצה האחד, והקיפאון הדווקני, גרסתה הקיצונית פחות, לבין המהפכנות שוברת הכלים בקצה השני, נמצאת השמרנות, זו הגורסת שימור-ושיפור. תפיסתו ההלכתית של הרב רונן נויבירט היא הגרסה היהודית לחשיבה השמרנית הקלאסית: התאמת המערכת בלי פריצתה; כוונונה ועילויה מתוך כבוד למוסריה הקודמים.

עוד ב'השילוח'

תנו לכנסת לפקח
על דעת המקומי: הדרך לחירות מתחילה בביזור
מסרבים, אבל הרבה פחות: סרבנות גט במאה ה-21

ביקורת

האומה
צור ארליך
קרא עוד
קרא עוד

קלאסיקה עברית

שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
קרא עוד
קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

בזכות אישה אחת
פרופ' מרגלית שילה
קרא עוד
קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *