הי, אתם שם למעלה! / יצחק בר-יוסף

 כריכת הספר_אתם שם למעלה

יצחק בר-יוסף

עם עובד, 2021 | 188 עמ'

מוזר שאני צריך להציל את הספר הזה מידי מי שלכאורה ניסה לקדם אותו. לא ברור מה עבר על כותבי הטקסט שבגב ספרו החדש של יצחק בר-יוסף. לא ברור מה עבר על המחבר עצמו כאשר כתב את דבר המחבר שלו המשובץ בתחילת הספר, וכאשר שיבץ ראשון בין סיפוריו דווקא את הסיפור הנענה פחות מכולם לעיקרון המכונן שלו. כל אלה הם חומות המסתירות מן הניגשים לספר את גן העדן הספרותי המחכה מאחוריהן. תרגילי-הטעיה לרעה, שאין בהם היגיון לא שיווקי ולא אמנותי.

כי סיפורים על דמותו ומשפחתו הבאמת מרתקות של אבי-המחבר, יהושע בר-יוסף, הסופר המתפקר יוצא צפת ומאה-שערים, כבר היו לנו הרבה בספרים קודמים – פרי עטו שלו, ופרי עטו של בנו יצחק, מחבר ספרנו זה, ופרי עטו של בנו הבכור יוסף בספרו שאך זה עתה היה מועמד ברשימה הקצרה של פרס ספיר; וסיפורים על אנשים שכבר מתו, כמתואר בהתלהבות בגב, מאי רבותא בהם?; ו"רוח תוזזת, עולצת, מבודחת ושובת לב", כמובטח שם, אכן יש בספר, אבל גם כמותה כבר פגשנו; וחיבתו של המחבר לכלבה השובבה שאימץ היא עניין משמח, ואולי אפילו נתן למחבר את ההשראה לכתיבה, אבל דווקא אותו לפמפֵּם, אפילו בקורות חיי המחבר שבפתח, כאילו הוא השאור שבעיסת הספר?

רק שמו של הספר ותמונת העטיפה רומזים לייחודו. אלו שנמצאים "שם למעלה", שאליהם פונה כותרת הספר, הם המתים שבעולם הבא, יושבי גן העדן והגיהינום, ופמליה של מעלה, וגם הקב"ה עצמו. יצחק בר-יוסף רוקם פנטזיות ציוריות סביב דמויותיהם של אביו, הוריו, סביו וסבותיו משני הצדדים ושאר בני משפחה – באמצעות הסרת הגבול שבין שמיים לארץ; שבין העולם הבא לעולם הזה; שבין המתים לחיים; ומתוך כך – הגבולות שבין הדמיון למציאות, בין המיסטי להיסטורי, וגם בין קודש לחול, ובין שפת המקורות והיראים לשפת הרחוב. בכך, דווקא בכך, מתייחדים כל סיפורי הספר. בר-יוסף מתח ממד חדש לקיום, ממד חמישי, ממד פלאות. וזהו הממד הנכון לספר בו על אנשים שלא רק שהם מתים, גם בחייהם התרוצצו בין שמיים לארץ.

סולם יעקב הוא הסמל לכך, והוא אכן נושאו של הסיפור השני; כלומר הסיפור שבו הספר עולה על מסלולו. אחי אימו של המחבר, שהתעקש להיות בעל-מקצוע ולא אברך, וברח ממארב-שידוכים לא רצוי באמצעות סולם, מגיע במותו לגן עדן ומבקש להיות שם התיקונצ'יק של העולם, מדליק כוכבים כבים וכדומה, ולקבל לשם כך את סולם יעקב. המשך הספר הוא קשת מגוונת של סיפורים, עם ביקורים שונים ומשונים של אנשי העולם הבא בעולם הזה ולהפך. עד שבסיפור האחרון שוב מגיע מישהו לגן עדן: הפעם יהושע בר-יוסף. ושם מוצא הסופר-הכופר את מקומו ואת שלוות נפשו בקרב חבורת תלמידי חכמים, ביניהם ר' יואל מסאטמר שאצלו למד בילדותו; לשם כך, מלאך יורד ארצה ומצנזר בספריו תיאורים בוטים, ובסופו של דבר, לבקשת הסופר, פשוט מוחק את ספריו.

גם סיפורים אחרים מבטאים, בדרכים פרועות ושונות ומשונות, געגועים לעולם הדתי, נכונות היתולית-למחצה לשוב ולהיספג בו, ומשקע אמוני כמוס ועמוק של ה"אפיקורוס בעל כורחו" המנוח יהושע בר-יוסף בחייו ושל בנו כיום. אין מדובר בשום אופן בפניית פרסה ממסעה של המשפחה אל החילוניות. המהלך הנוסטלגי בספר, מהלך שרגשנותו המדודה כובשת לב, מרוסן היטב בריחוק הומוריסטי שיהיו שיגדירו אפילו כסאטירי; ובכל מקרה, מושאה העיקרי של הנוסטלגיה אינו האלוהים והתורה אלא אבותיה ואימהותיה של המשפחה.

ועדיין, בחירתו של יצחק בר-יוסף להחיות את הדורות הקודמים דווקא באמצעים דתיים-מיסטיים, בחירתו בציר סולם יעקב, הולמת את רגש היסוד של הספר. אולי זה אפילו הפחיד קצת את המחבר ואת אנשי ההוצאה לאור, הוצאת עם עובד "מייסודה של ההסתדרות" כפי שהחלה לאחרונה לציין על גבי ספריה – והרי לנו הסבר לניסיונות ההסתרה המשונים שהזכרנו בראש דברינו.

עוד ב'השילוח'

מצפון תיפתח הטובה
בוני עולם 2.0
יהודה עמיחי ואורות החולין

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
קרא עוד
קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *