הכרוניקה, אפריל 2020

Getting your Trinity Audio player ready...

פסק הדין של בג"ץ בעתירתו של ראש עיריית טבריה לשעבר רון קובי מלמד כי בניגוד לפלונטרים פוליטיים ארציים, הוראות החוק העוסקות בשלטון המקומי יודעות להתמודד היטב עם משברי משילות מקומיים, בייחוד כשמדובר בנבחרי ציבור פירומנים המשעבדים את הציבור לגחמותיהם הפוליטיות. // קובי הפך את טבריה לזירת ריאליטי מכוערת של מאבקי דת ומדינה. כניסתו לתפקיד לוּותה בחתימה תקשורתית גבוהה, אך עם הזמן התברר שמי שהתמחה בהגברת עוינות וסכסוך בין הקהילות בעירו, תִפקד כראש עיר ברמה מקצועית ירודה במיוחד. // משלא השכיל למלא את קופת העיר המתרוקנת, הטיל קובי על תושבי עירו גזירות כגון העלאת ארנונה ב-14%, קיצוץ בתקציב החינוך בסך 7 מיליון שקל, קיצוץ בניקיון השכונות ב-4 מיליון שקל, ברווחה ב-4 מיליון שקל ועוד. קובי קיצץ גם בהוצאות על משאיות פינוי אשפה וצמצם את הניקיון בשכונות מארבע פעמים בשבוע לפעמיים.

כל זה לא הפריע לקובי להציג את עצמו כנציג בני האור הנלחם בבני החושך. // העסק יצא מכלל שליטה כאשר התקציב השנתי לא אושר במליאה – מה שהוביל להקמת ועדה קרואה. קובי דרש משר הפנים דרעי לפסול את עצמו מלדון בהדחתו והחלפתו בוועדה קרואה בשל ניגוד עניינים. // מדוע ניגוד עניינים? משום שהשר דרעי הוא חרדי וקובי טען כי הוא נרדף על ידי החרדים. // דרעי לא היה צריך לקבל את הדרישה החצופה, אולם נענה לה כדי למנוע לזות שפתיים.

אלא שגם הצוות המקצועי שמוּנה למשימה הגיע למסקנה כי אין מנוס מלהחליף את קובי. // לשופטי בג"ץ הייתה עבודה קלה בזכות החוק הבהיר והיעיל: סעיף 206 לפקודת העיריות קובע דד-ליין לאישור תקציב על ידי מועצת העיר. במידה שהתקציב לא מאושר, שר הפנים רשאי להעניק הארכת מועד. אם התקציב לא מאושר גם במועד החדש, כהונת חברי המועצה פוקעת באופן אוטומטי ולשר הפנים נתונה הסמכות להורות גם על סיום כהונתו של ראש העיר. // השופט עמית הסביר את ההיגיון של החוק: "ניסיון העבר הראה כי פעמים רבות תקציבן של רשויות מקומיות מאושר ב'דקה התשעים'. חברי מועצה שהצהירו לאורך תקופה ארוכה שאין בכוונתם לאשר את התקציב, מאשרים אותו סמוך למועד האחרון. זאת, מכיוון שרק סמוך למועד האחרון לאישור התקציב מתחדדת הבנתם של אותם חברי מועצה כי אם לא יאושר התקציב גם כהונתם שלהם עתידה להסתיים. הסנקציה הקבועה בסעיף מונפת כחרב מעל ראשם של חברי המועצה וראש העירייה". // העובדה שחברי המועצה היו מוכנים לוותר על כיסאותיהם מוכיחה כי מדובר בהכרעה דמוקרטית מושכלת ולא במחטף נקודתי. הדחתו של קובי הייתה אפוא בלתי-נמנעת.

הלקח הגדול מפרשה עגומה זו היא ששלטון דמוקרטי איננו זהה לפיקוד צבאי. גם אם זכית לרוב מובהק בקלפי ונבחרת לראשות עיר, אינך יכול לנהל אנשים בסגנון של "פקודות, עבור". // זלזול בקבוצות אוכלוסייה, רמיסת ערכים לאומיים, שיסוי הכול בכול והעדפת צבע וסנסציה על פני שירות האזרח – כל אלה יגבו ממך מחיר יקר.

**

הבאת ילדים לעולם באמצעות אם פונדקאית היא הליך מורכב ביותר מבחינה מוסרית, ולא לחינם הוא שנוי במחלוקת חריפה בין מדינות העולם המערבי. // צרפת, גרמניה, איטליה ושווייץ אוסרות באופן גורף את השימוש בפונדקאות, וחלקן אף אינן מכירות בהורוּת אשר נוצרה בהליך כזה שנערך מחוץ לגבולות המדינה ומסרבות להעניק זכויות להורים וליילוד. מדינות אחרות – דוגמת הולנד, בלגיה, אירלנד, ארגנטינה וקולומביה – אינן מסדירות את הסוגיה, לחיוב או לשלילה, אך חלקן שוללות פונדקאות בתשלום ואף אוסרות זאת באופן פלילי. // לעומתן, ישנן מדינות שהסדירו בחוק את השימוש בפונדקאות (כגון אוסטרליה, קנדה, חלק ממדינות ארצות הברית, אנגליה ותאילנד), אולם בהליכים אלטרואיסטים בלבד אשר מטבע הדברים מצמצמים מאוד את ההיצע. רוב המדינות שהסדירו את ההליך-בתשלום – גיאורגיה, יוון, אוקראינה, רוסיה, ישראל וחלק ממדינות ארצות הברית – נמצאות בצד המפוקפק מבחינת הזיקה לערכי זכויות האדם. // מתוך המדינות שהסדירו הליך זה, יוון, גיאורגיה, רוסיה ותאילנד מגבילות את הגישה להסדר פונדקאות לזוגות הטרוסקסואליים או לנשים בלבד.

לא לחינם מגלות מדינות העולם הססנות כלפי טכנולוגיית האינקובטור האנושי. // הורוּת באמצעות פונדקאות יוצרת שתי בעיות מוסריות. הבעיה הראשונה היא החשש מהתפתחות סחר בגופן של נשים מאוכלוסיות חלשות. // במקרה של פונדקאות בעבור בני זוג להט"בים מתעוררת בעיה מוסרית נוספת, חריפה הרבה יותר: היריון פונדקאי בעבור הורים בני אותו מין מתבסס על ניתוק גמור – מלכתחילה – בין זוגיות, הורות ביולוגית והורות חברתית. זהו ניסיון מוצהר לעקוף את הצורך באישה ולייצר ילד מבלי שאִמו תהיה מעורבת בחייו. הפגיעה בזכויות הילד כפולה: גם מניעה-מלכתחילה של דמות אם בשנות גידולו וחינוכו, וגם גזירה עליו שלא יכיר לעולם את אִמו הביולוגית.

בשל מורכבות הסוגיה, כאשר נדרש המחוקק הישראלי לעניין, הוא החליט להטיל כמה מגבלות על השימוש בפונדקאות. // "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים" משנת 1996 כלל תנאים שונים לאישור נשים כפונדקאיות; כמו למשל תקרת תשלום בעבור אישה פונדקאית. התנאי החשוב ביותר בחוק קובע כי רק "איש ואישה שהם בני זוג" המוגדרים כחשוכי ילדים מסיבות רפואיות יוכלו להתקשר עם אישה נושאת לשם הולדת ילד. // אלא שחוק ההסכמים לנשיאת עוברים נפרץ על ידי המחוקק ביולי 2018. התיקון החדש קבע כי לא רק זוגות חשוכי ילדים יוכלו להוליד ילד בפונדקאות, אלא גם נשים יחידניות שאינן מסוגלות להרות יוכלו להסתייע בהליך זה. ההרחבה לא ביטלה את אחת הדרישות המרכזיות שבחוק – זיקה גנטית בין היילוד לבין אחד מהוריו הרשומים.

החוק הישראלי – שכפי שראינו נחשב לפרוגרסיבי מאוד ביחס לרבות ממדינות המערב – לא מנע מזוגות להט"ביים להביא ילדים לעולם. להט"בים רבים גידלו ילדים באמצעות הורות משותפת: חלקם במודל של זוג הומואים עם זוג לסביות, וחלקם במודל של זוג ממין אחד עם הורה יחידני מהמין השני. // הילדים המשותפים גדלו כמו ילדים ממשפחות של הורים גרושים, עם הסדרי ראייה ומזונות. אומנם לא מושלם, אבל שומר על זכויותיו המינימליות של הילד: להכיר את אבא ואימא ולגדול עם אבא ואימא. // העתירה החדשה הגיעה מלהט"בים מהדור החדש, אלה הרוצים בעלות מלאה על הילד ולשם כך לא אכפת להם למנוע ממנו אימא או אבא. העיקר שלא ייאלצו להתחלק בו עם אף אחד.

לשופטי בג"ץ גם זה לא הספיק. "החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה', המייחסת מעמד נחות לקבוצה זו", קבעו השופטים חיות, מלצר, הנדל, פוגלמן ועמית. "בכך גלומה פגיעה נוספת, קשה ומשפילה בכבוד האדם על בסיס מגדר או נטייה מינית". השופטים קיבלו את טענת הלהט"בים כי "היקפה של הזכות להפוך להורה משתרע על כלל הטכניקות הרפואיות השונות שמסייעות להולדה". // פירוש רש"י: נכון שאנחנו יכולים להביא ילדים לעולם בדרך אחרת, אבל אנחנו רוצים להביא אותם איך שבא לנו, ולעזאזל זכויות הילד. אם תגידו שילד זקוק לאימא כדי להתפתח באופן מיטבי, אנו נגיד שאתם גזענים והומופובים.

ובאותו עניין: השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב הוציא פסק דין תקדימי המכיר בהורות משולשת. // מדובר בבני זוג הומוסקסואלים, אור וגיל, שהתקשרו בהסכם עם אישה ושמה גלי כדי להביא ילדים לעולם. ברחמה של גלי נשתלו שתי ביציות מופרות, האחת בזרעו של אור והשנייה בזרעו של גיל. // גלי ילדה תאומים שהם ילדיה מבחינה גנטית אך מאבות שונים. שני הגברים ביקשו מבית המשפט "צו הורות פסיקתי" שיאפשר לכל אחד מהם להיות רשום כאביהם של שני היילודים – אך נדחו; בהמשך, שינו אסטרטגיה וביקשו מבית המשפט להירשם כאפוטרופוס נוסף על הילד שלא נולד מזרעם, והשופט שקד נעתר לבקשה. // "הילדים נוצרו ונולדו לתוך סיטואציה שבה יש להם שלושה הורים", כתב השופט בפסק דינו. "דחיית התביעה תגרור המשך סרבול והתנהלות שאינם לטובת הקטינים או המשפחה כולה".

אותו שופט ניפק פסק דין דומה במארס 2019 והכיר במשפחה עם מבנה של אב ושתי אימהות. הסיפור שם היה מורכב יותר: בנות הזוג הלסביות התקשרו עם הגבר בחוזה משולש. אחת מהן תרמה את הביצית שהופרתה בזרעו של האב ונשתלה ברחמה של האישה השנייה. // הבעיות התחילו כאשר בנות הזוג נפרדו והאם שנשאה את העובר ברחמה וילדה אותו, יחד עם האב התורם, ביקשו לקבל משמורת משותפת תוך דחיקתה של האקסית שתרמה את הביצית. // השופט שקד קיבל את עמדת תורמת הביצית וטען שמאחר שישנה זיקה ביולוגית לשלושת הטוענים לילד, שהרי זה תרם זרע, זו תרמה ביצית וצרתהּ תרמה היריון – הילד נולד לשלושה הורים.

התאים המשפחתיים החדשים גורמים לא-פעם סבל רב למעורבים. // במקרה אחר, למשל, זוג לסביות התקשרו עם גבר בודד לשם הולדת ילדים בהורות משותפת. אותה אישה הרתה את שני הילדים, אולם מה שהתחיל בכוונות טובות של כל השותפים הסתבך עד מהרה. הנשים לא מילאו את חלקן בהסכם המשמורת המשותפת, והאב מצא עצמו נאבק על זמני שהות עם ילדיו. עוד טען האב נגד זוג הלסביות כי הן העניקו שמות לילדים מבלי להתייעץ איתו. // בהמשך, נפרדו הנשים זו מזו. האם הביולוגית לא הייתה מוכנה למשמורת בפחות ממחצית מהזמן, והאב לא היה מוכן להכיר באקסית שכן אין לה כל זיקה גנטית אל הילדים. תביעה שהגישה האקסית לבית המשפט נדחתה. "אם בקומונה של גואל רצון אישה אחת מביאה ילד, כל חברות הקומונה יכולות לדרוש להירשם כהורים שלו?", תהתה השופטת.

במקרה נוסף שהגיע לערכאות, בת זוג לסבית התקשרה עם גבר הומו להורות משותפת. יחסיהם עלו על שרטון לאחר שהאישה ובת זוגה עברו לצפון, והאב שנאלץ לכתת רגליו בנסיעות ארוכות הגיש נגדן תביעה. // בשל המשבר ביחסים התקשרה בת הזוג השנייה עם גבר אחר מהצפון לשם הולדת ילד. לאחר שהילד השני נולד הכריח בית המשפט את הנשים לשוב לאזור המרכז, בטענה שזכויותיו של האב הראשון נפגעו. // האב השני, תושב הצפון, מצא את עצמו בבעיה. במקרה שלישי שהגיע לערכאות, בני זוג הומואים הולידו ילדים יחד עם בנות זוג לסביות, ושני הזוגות נפרדו אלה מאלה. כל הרביעייה טענה להורוּת על כל אחד מהילדים. // המקרים הללו הם הגורמים המרכזיים לרצון של זוגות חד-מיניים להביא לעולם ילדים מבלי שההורה הביולוגי השני יהיה בכלל בתמונה; אלא שכאמור, אין כמעט מודלים שלא גוררים מחירים נפשיים וזהותיים כבדים מהילדים.

**

324 אלף שקלים. זהו הסכום שגייסה מהציבור, בתוך זמן קצר, צעירה ושמה דנה כשדי, כדי לממן תביעת דיבה נגד יאיר נתניהו. כשדי, בחורה בת 19 המתנדבת עם בעלי חיים ופעילה במפלגת כחול לבן, מצאה עצמה מככבת בפוסט מפוקפק של נתניהו. // בנו של ראש הממשלה העלה לרשת החברתית צילום סלפי של הצעירה יחד עם ח"כ בני גנץ, ורמז ליחסים רומנטיים בין השניים. הפוסט זכה לתגובות רבות הלועגות לכשדי ומייחסות לה התנהלות זנותית.

כשדי הגיבה בפוסט שזכה לתפוצה רחבה: "בחור חכם, יאיר נתניהו. הוא יודע את העבודה. הוא יודע שהוא לא צריך לעשות הרבה. הוא גם יודע שהתומכים שלו ושל אביו יודעים את העבודה. הוא יכול להעלות פרסום אחד על 'המאהבות של בני גנץ', אח״כ הוא יעלה עוד פרסום, עם תמונה של בחורה אנונימית, זו אני הפעם, אבל זו יכולה הייתה להיות גם את, או הבת שלך. // והוא לא יכתוב הרבה, הוא רק ישאל מי זאת, וזהו. התומכים, הם כבר ייקחו את זה משם. כלבי השמירה, הם יסתערו. הם מכירים את העבודה. ואז, בסוף, כדי לעשות וידוא הריגה, הוא יעלה תמונה שלי עם בני גנץ. אם יש איזה אחד או שניים שלא הבינו מה הוא רוצה להגיד, הנה, עכשיו הם הבינו".

פרסום הדברים גרר את כשדי לסאגת הטרדות. "'בואי, תפריכי'. אמר לי ארז קליימן ברדיו. השיחה הזו ברדיו הייתה סוג של ׳שיחה בהפתעה׳ כזו. // את ברדיו. אף אחד לא שואל אותך אם בא לך, אם זה זמן נוח, אם מתאים לך. ענית לטלפון? את ברדיו. את יכולה לנתק, זה בסדר, אבל את מבינה איך זה ייראה אם תנתקי, נכון? אולי לא כל כך נוח לך כרגע, זה סבבה לגמרי, רק קחי הכול בחשבון". // "איך להפריך? להוכיח אליבי? להעלות אולי על הקו לשיחת ועידה, בשידור ברדיו, מישהו שראה שבדיוק בתקופת הזמן הלא-ידועה, שבה מישהו החליט שהייתי עסוקה עם מישהו אחר, הייתי בעצם בבית? // אולי לעשות איכון לפלאפון שלי, כדי להראות שלא הייתי במקום הלא-ידוע, בזמן הלא-ידוע, שבהם מישהו החליט שכן הייתי?".

אירוע זה מצטרף לאירועים רבים נוספים, כמו למשל המפגש שנערך בין ראש הממשלה נתניהו לרב גיא חבורה שהקליט שיחת התייעצות פרטית בינו לבין ישראל בכר, האסטרטג של כחול לבן. // בשיחה נכללו דברים קשים שנאמרו על גנץ מפיהם של ח"כ עומר ינקלביץ ומפיו של בכר עצמו. בהמשך פורסם כי גורמים בליכוד איימו על ינקלביץ כי אם לא תערוק ממפלגתה ותצטרף לליכוד, יתפרסמו הקלטות פרטיות שיביכו אותה. אין ספק: הגבולות האתיים האחרונים הוסרו, והשיח הציבורי זוהם ברמות שלא נצפו פה בעבר.

האופוזיציה מצידה לא טמנה ידה בצלחת. הקמפיין שניהל הקוקפיט של כחול לבן ירד נמוך ולא בחל בפרסומים בזויים נגד ציבורים או נגד אישים. השוואת ראש הממשלה לארדואן, והפצת סרטונים המציגים אותו כשורש כל הרע בעולם, יצרו עוינות עמוקה בין המחנות. הטחות הבוץ ההדדיות תרמו תרומה מכרעת לשיתוק הפוליטי שממנו סובלת ישראל. // אי אפשר להגיד שאין פערים אידיאולוגיים בין הליכוד לכחול לבן, אולם הסיבה שאין היום – בשעת כתיבת שורות אלה – ממשלה בישראל, אין תקציב ומשרדי הממשלה משותקים, איננה קשורה לאידיאולוגיה. היא נובעת בעיקר מהשיח המזוהם ומהפגיעה האנוּשה במערכות היחסים בין השחקנים הפוליטיים.

**

קהילת "שובו בנים" הפכה למחולל כאב ראש רציני למשטרה הרבה לפני שנפתחו החקירות האחרונות. // כמאתיים תלונות הצטברו במוקד מאה על אירועי אלימות נגד "מתנגדים" מקהילת ברסלב או נגד ערבים בשער שכם; נהגי השיירה של אליעזר ברלנד נתפסו מבצעים עקיפות מסוכנות במהירות מטורפת בכביש 90; חסימות כבישים בשכונה, וסכסוכים עם שכנים הפכו לדבר יום ביומו. // כתבות התחקיר שפורסמו בטלוויזיה – והראו כיצד מצווה ברלנד על אם במצוקה לבת החולה בסרטן לשלם סכומי כסף גבוהים בתמורה ל"פדיון נפש" שיציל את בתה ממוות – יצרו לחץ על המשטרה לפעול. // אך כדי להפליל את ברלנד בעילה של עושק, נדרשה המשטרה לאסוף עדויות על "מסה קריטית של אירועים".

פריצת הדרך הגיעה בזכות חקירות המחלקה הכלכלית. החוקרים חשפו לא רק סכומי כסף גדולים במזומן, אלא גם שיטה שלמה להלבנת הון שכללה חשבונות פיקטיביים רבים וחנות צ'יינג' שתפקדה כבנק לכל דבר. // החוקרים טוענים שעשרות רבות של מיליוני שקלים – עד מאות מיליוני שקלים – התקבלו במרמה מבני משפחות חולים, והועברו לחשבונות פיקטיביים של חסידים בקהילה שהזרימו את הכסף לברלנד ומשפחתו. במסגרת החקירה, למשל, נתפסו בחור ישיבה בעל 13 כרטיסי אשראי, וזוג אברכים נטולי הכנסה ש"רכשו" דירה יקרה שהועמדה לרשות הקהילה. סכומים גדולים אחרים הועברו במזומן לצריכה שוטפת של בני משפחת ברלנד הענפה.

החוקרים גילו שלפדיונות היה תעריף: אנשים שבאו מחמת מחלה סופנית קשה נתבקשו לשלם 20 אלף שקלים ויותר. מי שבאו עם בקשות "צנועות", כדוגמת זיווג או פריון, נתבקשו לשלשל 5,000–10,000 שקלים "בלבד". // השאלה המשפטית הגדולה הייתה כיצד ניתן להגדיר את ה"פדיונות" של ברלנד כעושק, שהרי לכאורה תעשיית הברכות הממומנות היא וולונטרית לחלוטין. מי שמגיע לרב ומוכן להזיל מהונו אמור להבין שהוא משלם על ברכה ולא על פרוצדורה רפואית מוכחת בעלת סיכויי הצלחה של מאה אחוזים. // טענתם של חוקרי המשטרה היא כי המקרה של ברלנד יוצא דופן בשל רמת הוודאות שהלה הבטיח לבאים אליו. כך למשל הבטיח ברלנד לחולי שיתוק כי יעמדו על הרגליים ולחולי סרטן סופני שיבריאו לחלוטין. // באחד המקרים שבו החולה מת הציע ברלנד למשפחה להוסיף עוד 5,000 שקלים כדי שבנם "יקום ראשון בתחיית המתים תכף ומיד". במקרה אחר, המשפחה ביקשה את כספה חזרה וברלנד איים עליה שאם תדרוש את הכסף "הילד יישרף בגיהינום". // חלק מהמתדפקים על דלתו היו משפחות נטולות אמצעים וברלנד דחק בהן ליטול הלוואות גדולות כדי לממן את הפדיונות היקרים. // השילוב בין הכריזמה של האיש, השפעתו העצומה על מאמיניו, והצגת מצג שווא תוך יצירת הסתמכות מוחלטת, הופך לדעת הפרקליטות את גיוס התרומות שלו למעשה עושק מובהק.

האישום השני נגד ברלנד הוגש בגין הקלטות שבהן נשמע מצווה "לשבור את הידיים והרגליים" לחסיד-לשעבר מן הקהילה. // הקורבן היה הרב יום-טוב חשין, שכיהן כמשמש קרוב של הרב במשך כמה שנים עד שנחשף למעלליו ופרש. קצפו של ברלנד יצא לאחר שחשין פרסם מנשרים שבהם האשים את רבו-לשעבר בקיום יחסים אסורים עם נשים נשואות מקהילתו.

נראה שהפעם המאמצים עתידים לשאת פרי. // חוקרי המשטרה חילטו נכסים בגובה 18 מיליון שקלים בטענה שהופקו בעבירה, והצליחו לשכנע את בתי המשפט לעצור את ברלנד עד תום ההליכים. הצפי הוא שכתב האישום יכניס אותו לשנים ארוכות בכלא. // ברלנד עצמו, כך טוען ראש צוות החקירה, גילה בקיאות מפתיעה במסלולי זרימת הכספים בקהילתו. לטענתם, למרות התדמית שיצר לעצמו כאדם השרוי באקסטזה שעל גבול השיגעון, מדובר באדם חד, השולט בפועל בכל מה שמתרחש בקהילתו.

עוד ב'השילוח'

שלום יכול לחיות עם ערכים
המהפכה המתונה
ההסכם ממחיש את הצורך במנהיגות אמריקנית במזרח התיכון

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *