הכרוניקה, דצמבר 2016

Getting your Trinity Audio player ready...

מה קורה כאן

הכנסת שותקת ובתי המשפט מעמיקים את הדקונסטרוקציה של מוסד המשפחה, תוך פרימה מתמשכת של הקשר שבין פריון, הולדה ומשפחה. בפסק דין תקדימי קיבל בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה את עתירתם של בני זוג מבוגרים שביקשו להוליד ילד מזרעו של בנם החייל שנהרג בתאונת דרכים. זרעו של הבן הוקפא לאחר מותו למשך כמה שנים. ההורים ניסו לשכנע את מי שהייתה בת זוגו בשנים האחרונות לחייו להרות מזרעו, אך היא סירבה. למרות זאת לא אמרו ההורים נואש וביקשו מבית המשפט לאפשר להם להוליד את הילד באמצעות תרומת ביצית ואם פונדקאית // המדינה התנגדה לבקשה. "בקשת ההורים תפגע בטובת הילד, תגזור עליו יתמות מתוכננת ותביא להולדת ילד פגיע ביחס לילדים ממשפחות נורמטיביות", כתבה הפרקליטות בתגובתה. מנגד טענו באי כוח ההורים שהמהלך יסייע להם בהתמודדותם עם משבר השכול. "אין פסול באופן שבו בוחרים התובעים להתמודד עם השכול ובבקשתם להעמיד צאצאים לבנם המנוח ולגדלם כשלהם", כתבו עורכי דינם // השופטת יוכבד גרינוולד־רנד דחתה את עמדת המדינה ונעתרה לבקשת ההורים, תוך יצירת תקדים משפטי, שכן עד כה דרשו בתי המשפט שילד שייוולד מזרעו של נפטר יגודל על ידי אמו הביולוגית. תנאי סף נוסף היה שהביצית תהיה של בת זוגו של המנוח או של האם הפונדקאית. במקרה הנוכחי הזרע שייך לאדם מת, הביצית לתורמת אלמונית, ההיריון מתקיים בגופה של פונדקאית, והמגדלים הם בכלל הסבים מצד הזרע // מעבר לפגיעה המובנית בטובת הילד שיצטרך לגדול בצל הורים שיגיעו לגבורות בצעירותו, יש כאן אשרור משפטי להולדת ילד שלעולם לא יידע מיהם הוריו, אל תוך מסגרת גידול בעייתית שתותיר אותו ללא משפחה בגיל צעיר יחסית.

********

"שני הצדדים השתוללו והלכו רחוק מדי", אמר לי קצין בכיר בקריה בהתייחסו לגופים המעבירים את סדרות החינוך לקצינים הבכירים בצה"ל. "הם קיבלו במה נרחבת, התלהבו מעצמם, אבל הבינו באיזו מסגרת הם פועלים. זה היה רק עניין של זמן עד שיקום מישהו וישים לזה סוף, אבל עכשיו הסיפור הזה באמת נגמר". הדברים נאמרו בתשובה לשאלתי על החלטת הרמטכ"ל גדי אייזנקוט להחזיר את סדנאות החינוך הללו לאחריות מלאה של חיל החינוך // שני פרויקטים מרכזיים של החייל היו אמורים לצאת למכרז בספטמבר: סדנת מחצבי"ם המיועדת לקצינים בדרגות רב-סרן עד אלוף-משנה, שהפעיל עד כה מכון הרטמן, וקורס 'ייעוד וייחוד', המיועד לקצינים בדרגת סרן, שהפעילה 'בינ"ה – התנועה ליהדות חברתית'. הרמטכ"ל החליט להקפיא את המכרזים ולהמשיך את ההסדרים הקיימים עוד כמה חודשים עד להתארגנות מחודשת של חיל החינוך // ייתכן שהחלטת הרמטכ"ל נפלה בעקבות המסע הציבורי שניהל ארגון 'לביא', שטען שארגונים אלה מקדמים רעיונות פוסט-ציוניים ואנטי-דתיים; וייתכן שמדובר בהמשך מהלך אסטרטגי כללי של הרמטכ"ל, שבמסגרתו נסגר האגף לתודעה יהודית שפעל ברבנות הראשית ותחומי עיסוקו הועברו לאחריות אגף כוח אדם במטכ"ל // לדברי הקצין הבכיר, במשך זמן רב הצטברו תלונות על תכנים שנויים במחלוקת שהועברו בהרצאות שהצבא מסר למיקור חוץ: "רבנים מסוימים דיברו בשבח סירוב פקודה מצד אחד, ומהצד השני מרצים חילונים דיברו על מבצעים צבאיים של צה"ל במושגים של פשעי מלחמה", הסביר // בארגונים שנפגעו מהמהלך טענו ששימור המושג "צבא העם" מחייב פיתוח היכרות מעמיקה של החייל עם המגזרים והקולות השונים בחברה הישראלית, וכי אי אפשר לנתק את החיילים והקצינים מהשיח הציבורי. בפועל, אומרים שם, החיילים שניזונים מהרשתות החברתיות חשופים בעיקר לקולות הקיצוניים, ודווקא הארגונים מתווכים את הקולות המרכזיים בחברה בצורה מורכבת וממלכתית. גם מצד הרבנות הצבאית נטעון כי הרבנים הקפידו מאוד לשמור על קו ממלכתי, והתלונות שנצברו היו בעקבות מקרי קצה בודדים ולא מייצגים // שני הצדדים טוענים כי מדיניות "מה שלא יורה יקוצץ" שהונהגה בצה"ל בשנים האחרונות ותהליכי ההפרטה שחקו עד דק את יכולותיו של חיל החינוך ואת איכות כוח האדם שבו, כך שכרגע אין באפשרותו למלא את הוואקום שנוצר. שניהם גם מבקרים את הקולות הקוראים להפוך את הצבא למקצועי-פרופר ולנתק אותו מכל סוג של שיח ערכי. "זה אפשרי אולי בסקנדינביה, לא במזרח התיכון", אמרו // כדי לממש את המדיניות החדשה הרמטכ"ל ייאלץ להקצות משאבים משמעותיים לחיל החינוך ולהחזיר לו את הכישורים שאבדו לו. מינויו של תת-אלוף צביקה פייראיזן לקצין חינוך ראשי הוא צעד חיובי ראשון.

********

עשרות אלפי שעות עבודה, תהליך חקיקה ארוך ומורכב, גיוסי כוח אדם נרחבים, חוזים, הסתמכויות ולוגיסטיקה כבדה – כל אלה עלולים לעבור הפלה כואבת בשלב מתקדם של ההיריון אם יממש ראש הממשלה את כוונתו לקבור את תאגיד השידור הציבורי 'כאן', שהוא עצמו קידם במרץ בממשלתו הקודמת באמצעות שר התקשורת דאז גלעד ארדן // הצעת החוק לחיסול התאגיד הייתה אמורה לעלות להצבעה בתחילת נובמבר, אלא שנתניהו החליט לעכב אותה מעט כדי להגיע להסכמות מוקדמות עם השר כחלון ולא להיקלע למשבר קואליציוני // אמנם התאגיד החדש סובל כמו רוב כלי התקשורת הארציים בישראל מהטיה שמאלית מובנית של ההגה, אלא שבניגוד לרשות השידור – אולי הגוף המסורבל, המושחת והלא יעיל ביותר במגזר הציבורי הישראלי – התאגיד החדש מאוזן הרבה יותר. הוא גייס עיתונאי ימין מובהקים למשבצות שידור בפריים טיים, והציג רכש מרשים של שחקנים ממגזרים מופלים שעד כה כמעט הודרו מהשידור הציבורי: חרדים, אתיופים, אנשי פריפריה, ערבים ורוסים // לא מעט מובילי דעה בימין תומכים בחיסול התאגיד מסיבה עקרונית: הם מתנגדים לשידור ציבורי באשר הוא. לטענתם, עצם קיומו של כלי תקשורת המקבל מימון מהמדינה ואינו מחויב לשיקולי רייטינג ולקליעה לטעמם של הצופים גורם לנתק בין עמדות רוב הציבור לבין מה שנראה על המרקע. הצפי הוא שביטול גורף של השידור הציבורי, שיכלול את גל"צ, קול ישראל וערוץ 1, יחד עם הסרת החסמים ופתיחת השוק לתחרות חופשית באמת, יתרום תרומה משמעותית לגיוון הקולות בתקשורת // אבל השאלה העומדת כרגע על הפרק איננה אם יתקיים שידור ציבורי, אלא מי ישלוט בו והאם הוא יאפשר חופש דעה וביקורת עיתונאית. סימנים מחשידים רבים מדי מעידים כי מה שבאמת מעניין את נתניהו איננו תפיסת העולם של הכתבים והעורכים, אלא מידת היכולת לשלוט בהם כדי שלא ישדרו תחקירים נגד מעון ראש הממשלה. אגב, מה שגרם לשינוי הגישה בלשכה מאדישות כלפי התאגיד למלחמת חורמה נגדו הייתה החלטה שעברה בדירקטוריון שלו: מועצת המנהלים ויתרה על השליטה במינויים והעבירה אותה לידי המנכ"לים. עומר בן-רובי, מנהל רשת ב' בתאגיד, אף טעו בראיון לגלי צה"ל כי הסיבה להתנגדות נתניהו לתאגיד החדש היא דווקא הכתבים הימניים ששולבו בו. "מה שמאיים על ראש הממשלה זו הנוכחות המרשימה של דתיים בתאגיד", אמר בן-רובי, "הוא מזהה את הכיפות הסרוגות עם בנט". בן-רובי אף תיאר כיצד נמנע מלקבל לתאגיד עיתונאים וותיקים שידועים ככאלה המתיישרים עם השלטון – עם כל שלטון // המחנה השמרני בישראל צריך לזכור שאלמלא בג"ץ 'קול העם', בן-גוריון יכול לרדוף ולהשתיק את בגין והמהפך של 1977 אולי לא היה קורה. בדמוקרטיה מתוקנת אפשר לתמוך בממשלה ועדיין לבקר התנהלות פסולה של העומד בראשה. האם כל מה שיש לימין להציע זה שכפול של תרבות האִתרוּג הקלוקלת ששררה פה שנות דור?

********

מתברר שלא מעט שחקני כדורגל מהליגה הלאומית נאלצים לעבוד מדי שבת נגד רצונם, אף כי מנהלת הליגה מעולם לא קיבלה אישור מיוחד ממשרד העבודה לקיום המשחקים בשבת. תפוח האדמה הלוהט הזה התגלגל אל שולחנו של בג"ץ בתחילת נובמבר, והשופטים ניל הנדל, נעם סולברג וענת ברון נענו לעתירה של התנועה למדינה יהודית ודרשו מהיועץ המשפטי לממשלה להתייצב ולהסביר מדוע לא תבוטל החלטת קודמו להימנע מלאכוף את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה בענף הכדורגל // טענת העותרים היא שבניגוד לענפים אחרים, שבהם לעובדים יש אפשרות שלא לעבוד בשבת, לשחקני הכדורגל המקצועני אין אופציה כזו שכן הליגות הבכירות פועלות כולן בשבת, ועל כן ההעסקה שלהם עולה לכדי כפייה // מהעתירה עולה בין היתר כי 68.5 אחוזים משחקני ליגת העל, שהם 240 שחקנים, מתנגדים למשחקי כדורגל בשבת. ארגון השחקנים מחזיק ב-240 חתימות של שחקנים מ-13 קבוצות ליגת-על התומכים בהזזת המשחקים משבת לימי חול. הנתון הזה הופך את הסיפור לנפיץ הרבה יותר, שכן אף כי הסעד המתבקש יחול רק על הליגה הלאומית, לפסק הדין תהיה השפעה ישירה גם על ליגת העל // "חוק שעות עבודה ומנוחה הינו חוק סוציאלי שבא להגן על העובדים", הבהירו השופטים, והסבירו מדוע לא יכולה המדינה לעקוף אותו באמצעות פרשנות מרחיבה של הלכות מתחום דיני העבודה. העותרים הוסיפו את ההשלכה של המצב הקיים על הדרת שחקנים דתיים מהענף. "הדרה היא הדרה ויש לשרש אותה מעולמנו", הסבירו העותרים. "השאלה הנשאלת היא מדוע נער שומר תורה ומצוות שאוהב את הספורט ומעוניין להגשים את עצמו בתחום זה, דווקא כאן במדינת היהודים, הדבר נבצר ממנו על ידי רוב הממסד הספורטיבי" // המאמצים לייסד הסדרה כוללת של מעמד השבת במדינת ישראל נמשכים שנים רבות, מאמנת גביזון-מדן ועד ליוזמות של ח"כים בכנסת הנוכחית. התבצרות הצדדים בעמדותיהם, והימנעותם מהשקעת מאמץ לביסוס מוסכם של צביונה הציבורי של השבת במדינת ישראל, מזמנות שוב ושוב מקרים שבהם זכויותיהם של שומרי השבת נרמסות.

********

החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון עבר לפני ירידת שורות אלו לדפוס בקריאה טרומית, במה שנראה כמו נס פרלמנטרי, למרות התנגדות ראשונית של ראש הממשלה. לוחות הזמנים הדוחקים שהעמיד בג"ץ לפינוי עמונה, ולחץ כבד מצד סיעת הבית היהודי וקבוצת שרים בליכוד, דחקו את ראש הממשלה לכיוון ממנו חשש בעבר וממנו הוא עדיין חושש // אם החוק יעבור, האחריות על ההתיישבות תעבור לראשונה מידי המפקד הצבאי, היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון והיועץ המשפטי לממשלה אל נבחרי הציבור בכנסת. ההסדרה הרוחבית תמנע את הצורך בכיבוי חוזר ונשנה של שריפות משפטיות מקומיות ותצמצם את המתחים הפוליטיים והבינלאומיים שהללו יוצרות // על אף היתרונות הללו של החוק, ויעילותו בבלימת 'ההתנתקות המשפטית' שמנסים ארגוני שמאל לחולל ביו"ש, החוק מדיר שינה מעיני ראש הממשלה וכמה אישים בסביבתו – כיוון שהוא דוחק את מדינת ישראל, 50 שנה אחרי כיבוש המחוזות הללו, להכריע בעד זיקתה כלפיהם ולהתייחס אליהם, לראשונה, לא כ'תפיסה לוחמתית' בלבד // להכרעה כזו עשויות – או עלולות – להיות השלכות בינלאומיות, שמהן חוששים בירושלים.