המהמר / פיודור דוסטויבסקי

פיודור דוסטויבסקי

מרוסית: נילי מירסקי

מפרשים – המפעל לתרגום ספרי מופת, תשע"ז | 213 עמ'

שמו הארוך של פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי מוזכר לרוב בנשימה ארוכה אחת עם הרומאן הארוך פרי עטו, 'החטא ועונשו', שממדיו ושמו מרתיעים בוודאי קוראים רבים, או עם הרומאן הארוך וההגותי (והמרתיע) אף יותר, 'האחים קרמאזוב'. הנובלה שלפנינו, "המהמר", מפגישה אותנו עם דוסטויבסקי אחר, הכותב בגוף ראשון ובמשפטי חיווי פשוטים, בלשון קצבית ותזזיתית, על שהייתה המאוד לא נינוחה של חבורה משונה – גנרל מרושש מרוסיה עם בני ביתו וכמה בני לוויה ובהם המספר, וכן גבירה צרפתייה ואדון אנגלי – בעיירת נופש גרמנית. במרכז העיירה והנופש נמצאת רולטת-קזינו המושכת בקסמיה המתעתעים את בעלת ההון הישישה שהגיעה מפטרבורג, ובסופו של דבר גם את המספר עצמו; וכפי שמלמדת הביוגרפיה, גם את הסופר.

מאחורי הסיפור מתגנבים הרהורי עומק ולקחים קיומיים, אך על פני הנובלה עצמה מעטות הפסקאות המציעות התעמקות; תחת זאת שולטים כאן העלילה והדיאלוג: פרוזה ריאליסטית, כמעט מחזאית, כתובה היטב, שבה כמעט כל הדמויות מחזרות זו אחר זו או נושות זו בזו, במעין קומדיית מצבים פרועה למדי. העברית של המתרגמת נילי מירסקי נפלאה, ועיצובה הרך והנוח של הסדרה החדשה "מִפרשׂים" כולה ראוי לשבח. במהדורה יש פגם אחד, והוא ההתעקשות המטרידה להותיר שמות צרפתיים בשפת המקור, דבר שאולי היה נסבל ברוסית אך מעיק מאוד בהקשר של העברית הנכתבת מימין לשמאל. יצירתו זו של דוסטויבסקי עשירה בהומור, באירוניה עצמית ובשלל תובנות מעניינות על רוסים, גרמנים וצרפתים – ועל הדקדנס של החברה הגבוהה באירופה של המאה הי"ט.