הסדר העולמי החדש של סין

בתגובה ל"הכביש להגמוניה עולמית" מאת אופיר זיגלמן

ברצוני להוסיף כמה הערות בעקבות הסקירה החשובה על שני הספרים מאת אייק פריימן ('חגורה אחת, דרך אחת') וג'ונתן הלמן ('הדרך החדשה של הקיסר'), שיצאו לאור לאחרונה ועוסקים בפרויקט העל הסיני.

ראשית, חשוב לתת את הדעת על האופי האסטרטגי-צבאי של הנמלים שסין רכשה במסגרת הפרויקט 'חגורה אחת דרך אחת' מסין עד פיראוס. "רכישות" אלו, אגב, לא תמיד נעשו על בסיס החלטתם החופשית של שני הצדדים, ולעיתים הוטלו על המדינות המוכרות כהנחתה מלמעלה. בג'יבוטי, למשל, שנמצאת ליד הכניסה הדרומית לים סוף, יש לסין נמל ובסיס צבאי שבו היא יכולה להחזיק 10,000 אנשי צבא בהסכמת ממשלת ג'יבוטי. בסודן השקיעה סין יותר מ-10 מיליארד דולר: היא בנתה מסילת רכבת מפורט-סודן לח'רטום, רכשה זכויות לחפש נפט בים סוף, ומחזיקה בנמל משלה בחוף המערבי של ים סוף בפורט-סודן. כתוצאה מכך לסין יש כעת יכולת לחסום את השיט בים סוף אם תרצה. נמלים שנרכשו בסרי-לנקה, בבנגלדש ובפקיסטן נותנים לסין את היכולת להטיל הסגר ימי על הודו, וכן את היכולת לחסום את הכניסה למפרץ הפרסי. נוסף על כך, ישנן ידיעות על ניהול מגעים בין סין לממשלת מלזיה על השקעה בנמלים שלה ושל מיאנמר השוכנת לחופו המזרחי של מפרץ בנגל – דבר שאם יתממש יחזק עוד יותר את יכולותיה של סין כלפי הודו. יש לזכור כי סין השקיעה הון רב בסלילת כביש מסין לפקיסטן, באופן המאפשר תמיכה אסטרטגית בפקיסטן בעימות עם הודו.

שנית, אבקש להצביע על כך שהעמימות הסינית בנוגע ליוזמת דרך אחת נועדה להסתיר את הכוונות של הממשל הסיני. עו"ד ישראלי שעסק שנים רבות בייצוג יזמים ואנשי עסקים ישראלים במגעים עם גורמים בסין צוטט בעיתון ישראלי: "הסינים לא אומרים מה שהם חושבים; הם אומרים מה שהם חושבים שנכון להגיד בסיטואציה המסוימת שבה הם נמצאים". עוד הוא ציין כי "הסינים משתדלים לשמור על הדברים עמומים כדי לנצל את זה בהמשך הדרך". בסופו של דבר הכוונות של סין נחשפות אך בזמן המתאים לה ולאחר שכבר בוצעו פעולות שקשה להשיב אחור. עד לפני חמש-שש שנים, סין לא חשפה את כוונות השתלטנות שלה במזרח הרחוק ובדרום מזרח אסיה. אבל מאז שהשתלטה בכוח על שטחים נרחבים בים סין הדרומי, שטחים שאינדונזיה, הפיליפינים, מלזיה ווייטנאם חשבו שהם חלק מן המים הכלכליים שלהם, האופי הבריוני והכוחני של התנהגותה נעשה ברור.

לסיום, אבקש להתייחס לסדר העולמי החדש שנשיאה של סין שי ג'ינפינג מבקש להנהיג באזור. בעבר ההיסטורי, לפני מאות שנים, לסין היה מעמד בכורה ברור במזרח הרחוק, וראשי המדינות האחרות היו צריכים לכבד את העליונות של קיסרי סין ולא לפגוע בשאיפות המדיניות שלהם. בשנים האחרונות ג'ינפינג פועל באופן דומה ומפעיל עיצומים מסוגים שונים על מדינות שלדעתו הזיקו למדיניות של סין או פגעו בכבודה. כרגע חלק מן המדינות מביעות התנגדות למהלכים אלה, אך הכיוון של ג'ינפינג ברור.

כך בעימות עם אוסטרליה פרסמה שגרירות סין בנובמבר האחרון הודעה ובה מנתה 14 פגיעות בה. ביניהן – הגינוי האוסטרלי להפרת זכויות האדם של בני מיעוט המוסלמי במערב סין, סיכול כמה יוזמות השקעה של חברות סיניות באוסטרליה, וכן סירוב לשתף את חברת התקשורת הסינית וואווי בפריסת מערכות דור א' של טלפונים סלולריים. בייחוד כעסה סין על קריאתו של סקוט מוריסון, ראש ממשלת אוסטרליה, לקיום חקירה בלתי תלויה על המקור של נגיף הקורונה. כידוע קיימות טענות שהמקור איננו בחיית בר מקרית. כתגובה הטילה סין בנובמבר האחרון עיצומים נגד אוסטרליה והפסיקה בפתאומיות לייבא מאוסטרליה כמה סוגי מזון בסיסיים וכן עץ, פחם ועפרות נחושת. סין לא הפסיקה את ייבוא עפרות ברזל, החיוניות לה. יש לשים לב לשינוי החד במדיניות. רק לפני חמש שנים ג'ינפינג ביקר באוסטרליה לרגל חתימת הסכם סחר בין המדינות ושפע דברי ידידות לאוסטרליה.

אוסטרליה איננה היחידה. על קנדה הופעלו סנקציות סיניות מכיוון שמנג וואנזו, מנהלת בכירה בחברת וואווי (ובתו של מייסד החברה) נאסרה בקנדה לפי בקשתה של ארה"ב, המעוניינת להעמידה דין באשמת הפרת הסנקציות על איראן. ואילו את יפן הענישה סין בהפסקת מכירתם של מינרלים של המתכות הנדירות הדרושות לייצור סוללות למכשירים אלקטרוניים כמו סמארטפונים. יפן הגישה תלונה לארגון הסחר העולמי, אך בירורה של התלונה עלול להימשך שנים. בינתיים יפן מצאה ספקים אחרים של המינרלים. נראה שנשיא סין החליט שהגיע הזמן להפגין את ההתעצמות של ארצו ולדרוש את הכבוד והמעמד הבינלאומי שלדעתו ראויים לה.

ד"ר אליהו בורוכוב שימש מרצה לכלכלה באוניברסיטאות תל-אביב ואוהיו.