הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

שלום בוגוסלבסקי

זרש, תשפ"ד | 431 עמ'

הסוגה אינה שאלה. זהו, ללא ספק, ספר היסטוריה: ארצות וממלכות, כלכלה ודת, נסיכים ובישופים, מורדים ורבנים. אבל הוא מסופר מפיו של מורה-דרך: אדם שניחן בכשרון להלביש את ההיסטוריה בחוויה כך שתהיה אינטואיטיבית, ושתדבר אל חוש הריח ואל חוש ההומור. כמעט כמו רומן פיקרסקי, בוגוסלבסקי לוקח את קוראיו למסע מסחרר במזרח אירופה היהודית, מסע שנמתח מן המאה ה-16 עד למאה ה-20 ועיקר עלילתו נמצאת במרחב שבין גליציה ואוקראינה לבלארוס וליטא.

הספר, והצלחתו המסחרית הפנומנלית, מציף לתודעה את העובדה המדהימה: אף שיהדות מזרח אירופה מנתה בראשית המאה העשרים לפחות 80% (!) מיהדות העולם, ואף שיהדות זו היא המקור לשורה ארוכה מאוד של מושגים ודימויים, תנועות ומגמות היסטוריות המלווים אותנו עד היום, אין כמעט בנמצא ספרות מדעית-פופולרית בעברית המספרת את סיפורה. אפשר לחפש לכך הסברים שונים, אבל אני מבקש להצביע על המעניין שבהם: יהדות מזרח אירופה הייתה רובה ככולה מסורתית, וככזאת היא אימצה בחום את התפיסה הא-היסטורית של יהודים בגלות, תפיסה שלפיה היסטוריה זה מה שכתוב בתנ"ך, או השטויות האלה שמתרחשות אצל הגויים, כשמלך פלוני מנצח מלך פלמוני. הקיום היהודי, מספר לעצמו הטוביה-החולב הגנרי, מתקיים מעל לזמן ומעבר לזמן. עגלונים ופריצים, חסידים ובתי מרזח, 'מוסרים' וחיילים – מושגים הקשורים בעבותות לתנאי חיים כלכליים ופוליטיים ולרשת גאוגרפית – נתפסים אצל קוראי הזיכרונות וסיפורי החסידים למיניהם כחסרי הקשר היסטורי. בדמיוננו, הכול היה מאז ומעולם, ממש כמו הכנר על הגג בציוריו של שאגאל.

לא מדובר בסיפור פשוט אלא בעלילה נפתלת, שגם מסופרת – כמו אצל מורי דרך – בדרכים שלא תמיד תואמות את ציפיותיו של הקורא המבקש, אולי, הרצאה סדורה ושיטתית. התפניות המרובות בסיפור הן תוצאה של הרצון בדיוק היסטורי, המשולב באהבת מספרי-הסיפורים של הכותב. כך או אחרת, ומבעד לתמורות המתחוללות, בוגוסלבסקי מיטיב להציג בפנינו את תבניות היסוד החוזרות, ומסביר לנו מהי בעצם "עיירה יהודית", מיהו ה"חוכר" ולמה הוא מוכר יי"ש, מה מטריד את האצולה הפולנית, איך ולמה איכרים הופכים למורדים, ומתי כל זה מעניין או לא מעניין את היהודים. בוגוסלבסקי שופך אור על מושגים רבים, שוחט פרות כשרות ובוחן מיתוסים, ולא נמנע מלבזוק מידה של ציניות מפוכחת ומשועשעת על האנחות היהודיות.