32152

הפדרליסט והסנהדרין

בתגובה ל"סנאט לישראל: 'הפדרליסט' ואנחנו" מאת שגיא ברמק

הסיפא בכותרת המאמר מצביע על שני נושאיו העיקריים: השיטה הפדרלית של השלטון האמריקני, וההמלצות ליישום רכיבים ממנה במדינת ישראל. אך בעוד התוכן השייך ל"הפדרליסט" מפורט באופן מושלם, הנה התוכן של "ואנחנו" לוקה בחסר. המאמר מתיימר להציג את שיטת השלטון האמריקנית ככזאת שפתרה לכאורה את החוליים שגרמו לקריסת ממלכות ואימפריות קדומות. אולם 244 שנים אינן תקופה ארוכה דיה שלפיה ניתן לשפוט את איכותו של משטר. השנים האחרונות מצביעות על זעזועים טקטוניים במערכת השלטונית האמריקנית, תופעות שאינן מבשרות טובות לעתיד המדינה. לכן כל מי שממליץ להעתיק מבנים שלטוניים מארצות הברית חייב לעשות זאת בזהירות רבה.

עם ישראל הוא אומה שאבותיה ירדו מהעצים כבר בשחר ההיסטוריה האנושית. אם נתחיל את מניין השנים ממעמד הר סיני, כי אז סך השנים עד ימינו אנו מסתכם בקצת יותר מ-3,360. אומנם אלפיים שנים מתוכן היו שנות גלות, אך דווקא ריבוי זה של שנות שרידות אומר דורשני ומחייב לגלות את צפונותיו. לטעמי, נקודת המוצא לכל דיון המתייחס ל"ואנחנו", שבו מנסים לעטות על עם ישראל אצטלות שלטוניות של עם אחר, מחייב תחילה מחקר מעמיק של סגולת השרידות של עמנו העתיק. מחקר זה חייב להתחיל בשלד השלטוני המוכתב במקרא. הוא חייב לבחון בקפדנות את יתרונות הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין הדת לבין לכידות אזרחי האומה. הוא חייב להביא בחשבון את הניסיון השלטוני שהתגבש לאורך הדורות מאז משה רבנו עליו השלום, דרך יהושע, השופטים והמלכים, עד סוף ימי בית שני.

צריך להיזהר מן הטעות הרווחת של התייחסות לחוקי המקרא בהתעלם מן המסורת הרבנית, שזה יותר מאלפיים שנה שחוקי המקרא נטחנים ומעובדים בה. מסורת זו ריככה עד בלי הכר את הקשיחות המקורית של החוקים מסיני. לטעמי, יש להציע למדינת ישראל הריבונית והמתחדשת מבנה שלטוני שיהיה מבוסס על הניסיון שנצבר בשלטון האמריקני, כפי שאומנם נעשה במאמר, אך לצד זאת על הדרישות הבסיסיות של המבנה השלטוני המסורתי היהודי.

הרב עידו רכניץ, בספרו 'מדינה כהלכה', מפרט בסגנון בהיר וקריא את המרכיבים האפשריים של שלטון יהודי על פי כללי ההלכה התקפים בימינו. לכל אורך תקופת גלותו חלם עם ישראל על חידוש מלכות בית דוד, אולם מספרו של הרב רכניץ מסתבר כי דרישה זו אינה אולטימטיבית. עד שנזכה לממש אותה ניתן להעמיד בראש המדינה גם נשיא ואפילו נשיאה, פעילים ולא רק ייצוגיים, מבני העם היהודי. כך ניתן לחקות את המתכונת האמריקנית. גם מוסד כמו הכנסת הוא טבעי ומקובל על ההלכה היהודית.

האמריקנים הפרידו, כמיטב המסורת הנוצרית, בין הדת למדינה. במדינה יהודית הפרדה כזאת היא בלתי אפשרית. לכן, מאחר שסמכות חברי הכנסת מוגבלת רק לנושאים האזרחיים, חובה להקים מערך שלטוני נוסף שירכז את הטיפול בחוקי ההלכה. במסורת היהודית היה זה תפקידה של הסנהדרין שבה כיהנו 71 חברים. הסנהדרין אמורה לכלול את טובי המוחות של העם היהודי בכל התחומים. חבריה מכהנים בה כל עוד עומד להם כוחם. מוסד זה יכול לשמש בתפקיד מקביל לזה של הסנאט האמריקני, ולצד זאת יבצע את תפקידו המסורתי גם בתחום הדתי.


אלכס לכיש הוא מהנדס (בגמלאות).


איור תמונה ראשית: מנחם הלברשטט, למאמר "סנאט לישראל: 'הפדרליסט ואנחנו'"

עוד ב'השילוח'

לתת עומק לערכים שלנו
חינוך: לשחרר את האתוס
ממלכתיות בעת הזאת

ביקורת

הסדנה להנדסת תודעה
ליאת נטוביץ-קושיצקי
קרא עוד
קרא עוד

קלאסיקה עברית

שאלה לוֹהטה
אליעזר בן-יהודה
קרא עוד
קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *