זמנים מודרניים / נובמבר 2021

דברים שגוגל לא רוצה שנחשוב

פרסומים נגד הקונצנזוס המדעי מעולם לא היו תענוג גדול. אם כי לעיתים זכו הכופרים במוסכמות המדעיות בחמלה מסוימת. האינקוויזיטורים של רומא, למשל, בררו לג'ורדנו ברונו, המדען האיטלקי בן המאה השש-עשרה, מיתה מהירה. אף שפרסם ספר שערורייתי אחד שכפר בתורה התלמאית המקובלת, שלפיה כדור הארץ ניצב במרכז היקום והשמש חגה סביבו, ואף כי בספר אחר טען כי הכוכבים הנראים בשמיים הם בעצמם שמשות, הם חסו עליו ותלו שקיק אבק שריפה על צווארו לפני שהעלו אותו על המוקד, כדי לקצר את סבלו.  המאה השבע-עשרה מצאה כנסייה קתולית פתוחה מעט יותר. כך זכה הפיזיקאי המפורסם גלילאו גלילי לכשלושים שנה של מחקר תיאורטי פורה בתאוריות שאינן מקובלות, בטרם הועמד למשפט על חיבוריו שתמכו בממצאיו הקוסמולוגיים של קופרניקוס. הוא אפילו לא הועלה על המוקד, אלא נידון למעצר בית ללא הגבלת זמן.

מכל מקום, הכנסייה הקתולית אינה בעלת מונופול על צרות מוחין מדעית. הקהילה המדעית בווינה הנאורה של המאה הי"ט העבירה את הרופא האוסטרו-הונגרי איגנץ זֶמֶלְוַויְיס מסכת השפלות כה אכזרית עד שעצביו בגדו בו והוא    אושפז בבית חולים פסיכיאטרי. פשעו של זמלווייס היה פרסומם של ספר אחד ומכמה מאמרים שטענו, בניגוד לכל מוסכמה מדעית אז, כי תמותת היולדות הגבוהה בבתי החולים נגרמת על ידי יצורים זעירים בלתי נראים המועברים אליהן בשעה שהרופאים טיפלו בהן בידיים מזוהמות. בשלהי המאה העשרים האגודה הגסטרואנטרולוגית של אוסטרליה לא הסכימה לפרסם את מאמרם של הפיזיולוג ג'ון וורן והמיקרוביולוג בארי מרשל, שבו טענו כי אולקוס הקיבה נגרם מחיידק. התאוריה שלהם לא עלתה בקנה אחד עם מה שהיה ידוע אז על טבעם של חיידקים. הם זכו בקיתונות של בוז מהקהילייה המדעית. וזכו בפרס נובל על תגליתם עשרים ושתיים שנה מאוחר יותר.

במאה העשרים ואחת איש אינו עולה על המוקד בגלל ויכוח קוסמולוגי, והתאולוגים מהוותיקן כבר אינם מהלכים אימים. אך גם היום נותרו סוגיות מדעיות רגישות. והאינקוויזיציה, ובכן היא עברה כידוע לעמק הסיליקון.

קחו למשל את תאוריית ההתחממות הגלובלית. היא נהנית מקונצנזוס מדעי רחב. היא גם זוכה למקום של כבוד בסדר היום של תנועות ומפלגות פרוגרסיביות. והיא עומדת על שלושה דברים: האחד, הקביעה כי ההתחממות האקלימית הנמדדת כיום חורגת ממחזורי ההתחממות וההתקררות ההיסטוריים של כדור הארץ. העיקר השני הוא כי הגורם האנושי הוא גורם בעל משמעות בהתחממות (וכי פעולות או מחדלים שלו יכולים לשנות את המגמה, להחריפה או לבולמה). והעיקר השלישי גורס כי התחממות האקלים תביא בסופו של דבר לתוצאות הרות אסון. מדענים שאינם מקבלים את שלוש ההנחות הללו במלואן מתקשים כיום לעשות פומבי לדעת המיעוט שלהם בכתבי העת המדעיים החשובים, אך האינטרנט עוד פתוח בפניהם ומאפשר להם להציג את השקפתם המדעית. אתרים של חובבי מדע וסרטוני יוטיוב אומנם לא זוכים למענקים ממשלתיים, אך הם מסתייעים, כמו עשרות מיליוני המוציאים לאור ברשת, בתמורה החלקית שמעניקות הפרסומות הדיגיטליות.

על שוק הפרסום הדיגיטלי חולשת גוגל, שכמו רבים וחזקים בעבר, לא תניח לקומץ כופרים לבלבל אתכם ברעיונות החורגים מהקונצנזוס. היא אומנם לא מתכוננת כרגע להסיר משרתיה את האתרים שאינם מקבלים את תאוריית התחממות האקלים במלואה, היא גם לא תסיר סרטונים כאלו מהיוטיוב, אך היא תמנע מהם לקבל פרסומות. או במילים אחרות, תחנוק אותם כלכלית. "אנחנו מודיעים למפרסמים בגוגל, למוציאים לאור וליוצרי סרטוני ה'יו-טיוב', על מדיניות מוניטיזציה חדשה שתאסור פרסום ומוניטיזציה של תוכן הסותר את הקונצנזוס המדעי המבוסס היטב אודות הקיום והגורמים של שינויי האקלים", נכתב בהודעה לתקשורת שהוציאה לאחרונה ענקית הטכנולוגיה. "מדיניות זו תחול על תוכן המתייחס לשינויי האקלים כתרמית או כהונאה, על טענות המכחישות כי המגמות ארוכות הטווח מראות כי התחממות האקלים הינה גלובלית, וכן על טענות המכחישות שפליטת גזי החממה או הפעילות האנושית תורמת לשינוי האקלים". וכדי שלא תחשדו חלילה שגוגל שולחת ידה בהחרמה על רקע פוליטי, החברה סיפקה למהלך הסבר עסקי: "מפרסמים פשוט אינם רוצים שהפרסומות שלהם יופיעו בסמיכות לתוכן שכזה".

אלא שהנמקה אחרונה זו מופרכת. המפרסמים, כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, וכך שונות גם הרגישויות שלהם. לכן, כבר שנים רבות גוגל מאפשרת ללקוחותיה שלא לפרסם בצמוד לתוכן המנוגד לערכיהם, וכל מה שנדרש מהמפרסם לעשות הוא ללחוץ על ברירת ה- Content exclusions בשעה שהוא מקים קמפיין חדש ולבחור את התוויות שאינן לרוחו. לו רצתה גוגל לאפשר למפרסמים להימנע מלתמוך בתאוריות שאינן לרוחם, הייתה מוסיפה למפרסמים את האופציה הזו. אבל היא מנסה למנוע מכם להיחשף לתכנים שאינם לרוחה.

כדי שלא תחששו כי תם עידן החופש במדע, החברה הדגישה בהודעתה כי היא ללא תתנכל לכל התכנים הדנים בטענות הכופרות בתאוריית ההתחממות הגלובלית, אלא רק לאלו המציגים את הדעות המנוגדות כעובדה. חשוב לציין כי ראשי הכניסיה הקתולית של המאה השבע-עשרה גילו פלורליזם דומה. לגלילאו הובהר כי הוא רשאי לדון בספריו בתאוריה ההליוצנטרית של קופקניקוס, רק לא להציגה כעובדה.

החלל הפנוי נוסח ווב

אחרי שהפילו או הביאו להסרתם של מאות פסלים של מנהיגי הקונפדרציה של מדינות הדרום, מחאת השחורים בארה"ב מדרבנת את הממשל עצמו למחוק מהזיכרון הלאומי האמריקני עוד ועוד אישים שאינם לרוחה. הקונגרס הקציב לפנטגון שלוש שנים לשינוי שמותיהם של עשרה בסיסי צבא הקרואים על שם גנרלים דרומיים. בערים ובעיירות ברחבי ארה"ב משנים שמות של רחובות וכיכרות כדי לעמוד בתקן הפוליטי החדש, ואפילו חיל הים האמריקני החל בסריקה של השמות שנושאות ספינותיו, לבדוק אם גם הוא יכול לתרום משהו משלו לטיהור ההיסטורי.

מעודדים מההצלחה הסוחפת של תנועת 'חיי השחורים נחשבים' הצטרפו עתה גם פעילים מהקהילה הלהט"בית למסע למחיקת מורשתה של ארה"ב. הללו מכוונים גבוהה הרבה יותר. לטלסקופ החלל הראשון שלה, קראה סוכנות החלל נאס"א על שם גדול האסטרונומים האמריקנים אדווין האבֶּל. השם התברר כמוצלח. האבל האיש הוכיח כי הגלקסיות שנצפו בטלסקופים הן מקבצי כוכבים, וקבע את החוק שלפיו הגלקסיות הללו מתפשטות, חוק שעומד ביסוד תיאוריית המפץ הגדול. טלסקופ החלל שנקרא על שמו סיפק, חוץ מתמונות עוצרות נשימה, גם שלל גילויים מדעיים חשובים, ביניהם גם כאלו שסייעו לדייק את חוק ההתפשטות הגלקסיות של אותו האבל.

הטלסקופ הענק נשלח לחלל לפני יותר משלושים שנה, ובסוף השנה הבאה הוא צפוי להיות מוחלף בטלסקופ חלל חדש, גדול וחזק בהרבה. כך למשל, אם הטלסקופ 'האבל' יכול היה למשל להתרחק מכדור הארץ למרחק של כ-570 ק"מ, הינה טלסקופ החלל החדש יוכל להגיע למרחק של כמיליון וחצי ק"מ.

בנאס"א חיפשו שם ראוי לטלסקופ רב-עוצמה שכזה, והחליטו לקרוא לו על שם ג'יימס וובּ (James Edwin Webb). ווב, שנפטר לפני כשלושים שנה, היה מנהלה השני של סוכנות החלל האמריקנית. אך אל תניחו לתואר האפרורי להטעות אתכם. ווב קיבל, בראשית שנות השישים של המאה הקודמת, סוכנות חלל חלשה שהוכתה פעם אחר פעם בידי הסובייטים במרוץ לעליונות בחלל – והפך אותה לאגדה, לתו תקן טכנולוגי. הוא היה זה שהנשיא ג'ון קנדי השליך עליו את על יהבו כאשר התחייב בפני העולם להביס את הסובייטים ולהנחית אדם על הירח לפני סוף העשור. אומנם ביולי 1969, כאשר האסטרונאוטים האמריקנים צעדו על הירח, ווב כבר לא היה מנהל הסוכנות – הוא פינה את מקומו חודשים מספר מוקדם יותר, כאשר הרפובליקנים עלו לשלטון – אך ההישג הכביר רשום על שמו. ולכן, בנאס"א חשבו שטוב יהיה לקרוא לטלסקופ החלל החדש על שמו.

כמה אנשי אקדמיה חשבו אחרת, ולפני מספר חודשים פרסמו מאמר נוקב ב'סיינטיפיק אמריקן', כתב העת הנפוץ בארה"ב למדע פופולרי, ובו האשימו את ווב באחריות לפיטוריהם של עשרות מעובדי נאס"א בשנות השישים לאחר שהואשמו בפעילות הומוסקסואלית. בסוכנות החלל האמריקנית מיהרו כמובן לבדוק את האשמות. אגף ההיסטוריה של הסוכנות ערך חיפוש יסודי בארכיונים של נאס"א ובאלו של הממשל האמריקני, ערך ראיונות עם מומחים שחקרו בעבר את פיטורי ההומוסקסואלים בממשל בכלל ובסוכנות בפרט, ולא מצא כל הוכחה לכך שג'יימס וובּ מילא תפקיד פעיל במדיניות הפיטורים על רקע נטייה מינית. אומנם נאס"א בניהולו פיטרה הומוסקסואלים, אך זה היה הנוהל בכל זרועות הממשל בתקופה שבה הומוסקסואליות סווגה בספרי הפסיכיאטריה כהפרעה נפשית, ויתרה מכך, הייתה עברה פלילית כמעט בכל מדינות ארה"ב. דעתם של הפעילים הלהט"בים לא נחה. ווב, הם טוענים, היה בעמדת כוח בתקופה שבה האפליה בוצעה ולכאורה לא עשה דבר כדי לעצור אותה, ולכן אין זה ראוי להנציח אותו.

עד כה לפחות, נאס"א מסרבת לשנות את תוכניתה לקרוא לטלסקופ החלל על שם ווב, שכן על פי אמת מידה זו שהציבו הפעילים הלהט"בים יש למחות את זכרם של כמעט כל בעלי התפקידים הבכירים בממשל האמריקני, לפחות עד לראשית שנות השבעים. הפעילים מצידם ממשיכים בלחץ בציבורי. הם אף העלו את הצעה לקרוא לטלסקופ החדש על שם סאלי רייד (Sally Ride). רייד שירתה כאסטרונאוטית בנאס"א בשנות השמונים. כמו כל עמיתיה היא הייתה אישה עם יכולות גבוהות, פיזיות ואקדמיות כאחד. אך היא מעולם לא עמדה בראש משימת חלל. היא גם לא הייתה האסטרונאוטית הראשונה בסוכנות. מדוע אם כן חושבים אותם פעילים כי היא ראויה לקבל את הכבוד העצום? אולי תרצו לנחש?

*

מכון האמנות של שיקגו (The Art Institute of Chicago) פיטר לפני כמה שבועות את כל צוות המדריכים המתנדבים שלו, רובם נשים לבנות מהמעמד הבינוני והגבוה. המדריכות המיומנות, שנדרשו לעבור הכשרה ארוכה ומקיפה, מדריכות במקום בממוצע כ-15 שנה. הסוד הגלוי בשיקגו הוא שהמכון רוצה לבנות צוות פחות לבן ופחות מבוסס כלכלית. בהודעה לתקשורת שהוציא דובר המכון הוא הפציר בציבור שלא להיגרר למלחמת תרבות ולא לראות במהלך גזענות הפוכה (גזענות נגד לבנים). מה היו אם כן שיקולי הנהלת המוזיאון בפיטורי צוות הדרכה? כנראה קשה להסביר את העניין במילים פשוטות. ורוניקה שטיין, מנהלת החינוך וההנגשה לציבור אומרת כי "המוזיאון צריך לצאת לדרך חדשה באופן המאפשר לחברי קהילה מכל רמות ההכנסה לקחת חלק ולהגיב לנושאים של מעמדות וחלוקת הון, מבלי שיידרשו לגמישות כלכלית". או אולי תעדיפו את דבריו של יושב ראש המכון, רוברט לוי: "אם אנו חפצים להישאר רלבנטיים לקהלים משתנים המבקשים קשר לאומנות, דרושה רפלקסיה עצמית ביקורתית ופעולה של שיתופיות המביאה להחלמה".

האונס יועלה על נס

לקראת פתיחת שנת הלימודים האחרונה פרסמה הממשלה הסקוטית הנחיות לבתי הספר תחת הכותרת: "הדרכה לתמיכה בתלמידים טרנסג'נדרים בבתי הספר". ההנחיות כללו גם את בתי הספר היסודיים בסקוטלנד שבהם מתחילים התלמידים ללמוד בגיל חמש בקירוב. בהנחיות התבקשו בתי הספר לחשוף את התלמידים משכבות הגיל הצעירות לספרות שמופיעות בה דמויות של טרנסג'נדרים צעירים. המורים מודרכים בהנחיות שלא לתחקר תלמיד המתוודה בפניהם שהוא מזהה עצמו עם המין השני, אלא רק לשאול אותו כיצד הוא רוצה שיפנו אליו מעתה ואם הוא מעוניין שיפנו אליו בשם חדש. ההנחיות מורות עוד כי אם לתלמיד שהצהיר על עצמו כטרנסג'נדר ובחר להיקרא בשם חדש טרם מלאו שש-עשרה, בית הספר לא ישנה את שמו במסמכים הרשמיים של המוסד, אלא יציין ברשימותיו כי פלוני ביקש להיות מכונה בשם פלמוני, כדי שצוות בית הספר ידע לכבד את רצונו. בהנחיות הומלץ למורה לשאול את התלמיד (כזכור, בן חמש ומעלה) אם הוריו מודעים לעניין, אך המורים לא מחויבים על פי ההנחיה לדווח להורים על שינוי הכינוי בבית הספר. ההנחיות גם מחייבות את בתי הספר לאפשר לתלמידים הללו לבחור באילו חדרי שירותים ובאילו חדרי הלבשה להשתמש.

במחוז לאודון (Loudoun) המנומנם בווירג'יניה התלמידים שמכריזים על עצמם כטרנסג'נדרים יכולים כבר מזמן לבחור לאילו מלתחות  להיכנס. וכך, נער אחד בן ארבע-עשרה, הנוהג ללבוש חצאית מעת לעת, נכנס ברשות, בחסות המדיניות הפרוגרסיבית של המחוז, לחדרי השירותים של התלמידות בבית הספר של העיר ליסברג, ואנס שם תלמידה. הנהלת בית הספר הודיעה לאביה של הנאנסת כי בכוונתה לטפל באירוע במסגרת הליך משמעתי פנימי. כשהאב הקים קול זעקה, המשטרה הוזעקה כדי לעצור אותו. הנהלת בית הספר מיהרה להוציא מכתב דחוף להורים ובו דיווחה על השערורייה שהתרחשה בבית הספר באותו היום. לא – לא האונס, אלא עזות הפנים של האב. בישיבה של מועצת בית הספר שהתקיימה זמן קצר לאחר מכן, כשההנהלה הכחישה שהתקיפה התרחשה בחסות המדיניות של המחוז לשילוב טרנסג'נדרים, שוב התפרץ האב. הפעם הוא נגרר בידי שוטרים. הוא הוצג כמי שמסית לשנאה, ומשרד השריף המקומי מיהר להגיש נגדו כתב אישום. בתלונה שהגישה משפחת הילדה על האונס התפנה משרד השריף לטפל רק לאחר שהנער, שהועבר בינתיים לבית ספר אחר, אנס שם נערה נוספת.

מחוז לאודון שינה את פניו. הוא מרוחק רק כעשרים ק"מ מהעיר וושינגטון, ורבים מהפקידים העובדים בעיר הבירה ובסביבתה החלו להגר אל המחוז הכפרי בעשרים השנים האחרונות; המחוז שהיה פעם מעוז רפובליקני נהפך כך לבעל רוב דמוקרטי. הם מיהרו לתפוס את עמדות המפתח בממשל המקומי והביאו איתם רוח פרוגרסיבית. בימים אלו מחוז לאודון המנומנם בוער. הורים מפגינים מול בתי הספר ודורשים כי המדינות המסכנת את ילדיהם תופסק. מולם ניצבת הנהגת המחוז, מקושרת, נחושה ואידאולוגית, שלא מוכנה להרפות מהמדיניות שהפכה את בתי הספר לידידותיים מאוד למגוון אינסופי של נטיות מיניות. לפחות כרגע נראה שבמחוז לאודון פרצה מלחמת תרבות.

גן עדן סקנדינבי

מהגר סורי צעיר ושמו דמיר אל-עלי פרץ לפני כחמש שנים, בצוהרי היום, לדירה בעיר מאלמו בשוודיה יחד עם אחיו הגדול. שני האחים מצאו שם אישה צעירה ישנה. הם איימו אליה באקדח דמה, אנסו אותה, התעללו בה ובעטו בגופה ובראשה עד לאובדן הכרה. הם עזבו את הדירה עם כרטיס האשראי של הצעירה, עם הדרכון שלה ועם כמה חפצי ערך. הצעירה התאוששה והזעיקה את המשטרה, וזו פתחה במצוד. כשהאחים הסורים נתפסו, התברר בחקירתם שהם אחראים לאונס אכזרי נוסף: הם חטפו וכלאו במרתף אישה שוודית אחרת ובמשך למעלה מיממה היכו ואנסו אותה.

בית המשפט גזר על השניים עשר שנות מאסר, שקוצרו לבסוף לארבע וחצי שנים בלבד. הוא גם גזר עליהם לפצות את הצעירה שאנסו ב-220 אלף קרונה, שהם כ-80 אלף שקלים, אלא שעד היום לא הצליחה האישה לגבות מהם יותר מ-3,000 קרונה, סכום צנוע השקול ל-1,100 שקלים בלבד.

לאחרונה, לאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט העליון בשוודיה כי יש להאמין לטענת דמיר אל-עלי כי בעת ביצוע מעשי האונס טרם מלאו לו שמונה-עשרה. לפיכך התברר, כי על פי החוק השוודי לא היה אפשר לגזור עליו יותר משתי שנות מאסר. מכיוון שבפועל הוא ריצה בכלא תקופת מאסר ארוכה יותר, פסק לו בית המשפט פיצויים של 840 אלף קרונה, כמעט פי ארבעה מהסכום הפיצוי שנפסק לאישה שנאנסה. החוק השוודי, אגב, לא מאפשר לצעירה לגבות את הפיצויים שטרם שולמו לה מתוך הפיצויים ששולמו לאיש שאנס אותה.

הברקזיט של ההגירה

הממלכה הבריטית, משוחררת מכבלי הפקידות של האיחוד האירופי בבריסל, מנסה בחודשים האחרונים לקדם תוכנית חדשה להגליית מסתננים בלתי חוקיים מתחומה. את ההשראה לתוכנית קיבלה ממשלת בריטניה מהאוסטרלים, שכבר כשמונה שנים מנהלים מדיניות חסרת פשרות שאינה מאפשרת למסתננים להגיע אל חופי היבשת. כל סירה שנתפסת בדרכה למדינת האי הגדולה נגררת לאחד מכמה מתקני כליאה שבנתה אוסטרליה בנאורו ובפפואה גינאה החדשה. המדיניות הקשוחה של אוסטרליה אינה מאפשרת את הכניסה למדינה למי שניסה להיכנס אליה בדרך שאינה חוקית, גם אם הוכיח בסופו של דבר כי הוא זכאי למעמד של פליט. הברירה העומדת בפני אלו שהוגלו למתקני הכליאה היא לחזור למדינות מוצאם, או להתיישב באיי האוקיינוס השקט או בכל מדינה אחרת שתסכים לקלוט אותם. המדיניות האוסטרלית זוכה אומנם לביקורת רבה בעולם, אבל יעילותה הוכחה מעבר לכל ספק. ובריטניה, גם היא מדינת איים, מנסה לקדם פתרון דומה.

את התוכנית הבריטית יזמה פריטי פאטל (Priti Patel) שרת הפנים הנמרצת והאסרטיבית בממשלתו של בוריס ג'ונסון. פאטל, תומכת נלהבת בישראל, היא הינדית שהוריה, ממוצא הודי, היגרו בעצמם לאנגליה לפני כחמישים שנה. מכיוון שבחודשים האחרונים הסתננו לבריטניה לא פחות מ-17 אלף מהגרים לא חוקיים, רובם בסירות קטנות מחופי צרפת, ממשלתו של ג'ונסון העניקה לשרת הפנים הקשוחה את הגיבוי המלא לנסות ולהוציא את התוכנית אל הפועל. השבוע ספגה התוכנית מכה כאשר משא ומתן מתקדם של פאטל להקמת מתקן כליאה כזה באלבניה התפוצץ. בחודשים האחרונים נכשל גם משא ומתן דומה עם רואנדה, ובחינה להקמת מתקן כזה באי אֶסֶנְשֵן, טריטוריה בריטית במרכז האוקיינוס האטלנטי, התברר כחסר היתכנות כלכלית בגלל עלויות ההטסה הגבוהות אל האי המרוחק. אך גורמים בממשל הבריטי אומרים שהממשל נחוש להמשיך ולמצוא מקום ליישם בו את התוכנית שהיא בעיניו הסיכוי היחיד לבלימת ההגירה הבלתי חוקית אל האיים הבריטיים. ובלימת ההגירה הייתה הרי אחת העילות המרכזיות לפרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי.

תמונה ראשית: dimitry-anikin, באדיבות: pexels.