חצי שנה, חברה שלמה

Getting your Trinity Audio player ready...

בתגובה ל"מנהיגות ציונית: ההבטחה של המכינות" מאת יניב מזומן

במאמרו המקיף על עולם המכינות מציג יניב מזומן את שני ההישגים המשמעותיים של המכינות, לשיטתו: משב תנופה לציונות המעשית בהיבט הצבאי והחברתי; ויצירתה והגדלתה של תנועה תרבותית יהודית.

בעיניי, עולם המכינות חיוני עד מאוד לחברה הישראלית, ונמנה עם המרשימים שבמפעלים הציוניים בעשרות השנים האחרונות. אף על פי כן, ברצוני לצנן מעט את החגיגיות במאמרו של מזומן ולהצביע על עניין שחשוב כי מובילי המכינות וראשיהן ישימו על ליבם בבואם להציג את הישגי המכינות: ההרכב האנושי של החניכים.

נתוני משרד החינוך לשנת 2015 מראים כי בזרם הממלכתי מסיימים את כיתות י"ב כ-73 אלף  תלמידים בשנה, וכ-5,000 עד 6,000 מתוכם צועדים לעבר מסגרות ההמשך – שנת שירות, ומכינות שנתיות וחצי שנתיות. כלומר, לא יותר מ-8 אחוזים מן השנתון. גם אם נוסיף עליהם עוד כמה אלפים שפנו ולא נמצא להם מקום, ברי כי מדובר באחוז נמוך מאוד.

אך זוהי איננה הבעיה המהותית. הבעיה טמונה בשאלה מהיכן מגיעים החניכים הללו. הנתונים אינם בידי, אך גלוי וידוע לכל הגורמים הנוגעים בדבר כי רוב רובם של הפונים מגיעים מהיישובים ובתי הספר המבוססים. יתר על כן, בחלק מהמכינות המעורבות והחילוניות שיעור ניכר מהחניכים הם בוגרי החינוך הציוני-דתי הנעים על הרצף ביחסם למסורת. ביישובים ה"שקופים", החזקים פחות, חשיפת המכינות נמוכה עד מאוד. כלומר כיום המכינות ושנת השירות הן "מוצר מדף" לאוכלוסייה המבוססת בישראל, אשר בפועל מחזק את המחוזקים. חוששני כי שיעור היוצאים לקצונה ולפיקוד בקרב קהל היעד של המכינות כיום קרוב לשיעורם בקרב בני גילם שכישוריהם ונתוניהם הסוציו-אקונומיים דומים.

לגיוון הדל בקרב חניכי המכינות יש השלכה גם בהיבט התרבותי. רוב הטקסטים הקאנוניים הנלמדים ברוב המכינות הם משל הוגי הציונות מאירופה. אינני טוען שמדובר ב"שבט" הכופה על הכלל כור היתוך בצלמו וכדמותו; המכינות כיום פתוחות להיבטים שונים של תרבות ויהדות לאין שיעור יותר מהמצוי במוסדות החינוכיים האחרים. ובכל זאת, כמו כל זרם חלוצי בעל גאווה עצמית, במכינות נשמעת "מנגינה" אופיינית, ורוח אופיינית מרחפת על רובן. קודי הלבוש וההתנהלות ברורים למדי. חניכי המכינות המצויים לומדים, שרים ונראים באופן דומה. ישראל השקופה לא נמצאת במקומות הללו. כך, לדוגמה, חניך מסורתי מעדות המזרח יתקשה מאוד להכניס לפלייליסט המכינתי את אבנר גדסי או זוהר ארגוב.

היבטים אלה לא נעלמו מראשי המכינות השנתיות. מכינות אלו מנסות לשלב גוונים שונים בחתך החניכים, ויש לכך הצלחה מסוימת – אך בקנה מידה קטן. בתמונה הגדולה אין שינוי מהותי. הדבר נובע מהפן התשתיתי. בתצורתן הנוכחית המכינות אינן יכולות להתאים לאוכלוסיות השונות (בדגש על שונות ולא רק מוחלשות). שכר הלימוד הגבוה, והתמשכות התוכנית על פני שנה, הם תקרת זכוכית לרבים. שילוב הזמן והמחיר נראה לא סביר להורה הישראלי הממוצע ומונע מרוב אזרחי ישראל לגשת לעולם זה.

המענה לכך נזכר במאמרו של מזומן בקצרה: מכינות הפועלות חצי שנה, אשר אני לוקח בהם חלק. הזמן והמחיר המופחתים מאפשרים להנגיש את מפעל המכינות לכלל ישראל. במכינת ירוחם, למשל, מתרחשת מציאות מופלאה: עולים, בוגרי כפרי נוער, קיבוצניקים, בני יישובים מבוססים ויישובם שאינם מבוססים – כל אלה חיים במסגרת חינוכית משותפת. בהרכבה האנושי דומה כך המכינה לפלוגת גולני ממוצעת, ומעניקה לחניכיה חוויה ישראלית ממשית. המנעד במכינה חצי-שנתית נדיר עד מאוד במסגרות חינוכיות. אפשר למצוא שם חניך הנלחם בפטור שקיבל משירות צבאי לצד חבריו המתגייסים לשייטת 13 או לסיירת מטכ"ל. הרכב אנושי זה מאפשר ממילא גם לקאנון המכינתי להיות מגוון יותר. טקסטים שונים ותרבויות שונות יכולים לדור זה לצד זה. כך גם המסורתיות המזרחית, אשר איננה קיימת באופן משמעותי בעולם המכינות השנתיות, יכולה לקבל את הביטוי והמקום.

יטען הטוען, וכי מה הבעיה? תלך מכינה מכינה בדרכה. נדרשים מוסדות שיצמיחו את "האליטה המשרתת" הבאה, לצד מכינות מותאמות לאוכלוסייה חלשה או ממוצעת.

אלא שתולדות החברה הישראלית כבר לימדונו מה המחיר של מתכונת זו, שבה קבוצה ממנה את עצמה לחלוצה נושאת הבשורה ללא מעורבות של ממש עם כלל האוכלוסייה. אדם הגדל כשווה בין שווים במכינה כלל ישראלית, ללא מורא הנשק והצבא, יהיה אדם שלם ומפותח  לאין שיעור מבוגר מכינה הגדל בסביבה סטרילית. ושנית, מדובר כאן במשאבים עצומים של מדינת ישראל; ומשכך, חובתה של המדינה להנגיש את המפעל האדיר הזה לכלל האוכלוסייה בישראל.

כיצד לעשות זאת? הדבר מורכב, וקשה להציע פתרונות קסם. הגדלת תקציבי המכינות החצי-שנתיות והפצת בשורתן בכלל התיכונים בארץ הן פתרונות אפשריים. אך ראשית חוכמה יש להטמיע את ההבנה כי במתכונתו הנוכחית של עולם המכינות הקדם-צבאיות, יכולתו להשפיע באופן מהותי על החברה הישראלית כמכלול  מוגבלת ביותר.


עו"ד חננאל שקלאר עומד בראש המכינה הקדם-צבאית בירוחם. שימש רכז ב'מסע ישראלי' וב'אחריי'.


קרדיט תמנוה ראשית: ויקישיתוף, [Shvili82 [CC BY-SA 4.0

עוד ב'השילוח'

גם קהילה, גם מדינה ליברלית
לצאת מהקווים: בשׂורה לתחבורה ביישובים הקטנים
סעיף הלשון בחוק-יסוד הלאום: ביקורת מנותקת מנוסח החוק

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *