כלכלת העתיד עוד רחוקה

בתגובה ל"ביטקוין: הצצה לכלכלת העתיד" מאת דעאל שלו

כשניגשתי לעריכת מאמרו של דעאל שלו לקראת פרסומו בגיליון הקודם של "השילוח", לא ידעתי רבות על הביטקוין. התלהבותו של שָׁלֵו וביטחונו בעתיד המטבע החדש נראו לי מופרזים והתחלתי לחקור את הנושא ברצינות. לשם השעשוע שבדבר, ומתוך אמונה שהנושא עתיד לצבור תאוצה, רכשתי ביטקוין בסכום קטן.

ללא ספק, הייתה זו החלטה נכונה. במאמרו של שלו שהודפס אך לפני כחודשיים הופיעה השורה הבאה: "בעת כתיבת שורות אלה, שוויו של ביטקוין יחיד הוא 3,000 דולר; בעוד שנה, ויש לשער שעוד קודם לכן, יהיה שוויו 6,000 דולר; בעוד שנתיים, 12,000…". ובכן, השנה הפכה לימים אחדים ושנתיים הפכו לחודשיים. למעשה, גם השורה המצוטטת שונתה במהלך העבודה על המאמר בגלל עלייתו המהירה של המטבע.

לפני כמה  שבועות, שמח וטוב לב מהעלייה היפה בערכו של המטבע, החלטתי למכור חלק מהסכום שרכשתי. בניגוד למתואר במאמרו של דעאל הייתה זו חוויה ארוכה, מורכבת ומתישה, גם אם מעניינת ומלמדת במיוחד.

די בגלישה של  דקות אחדות באתרי הקבוצות הישראליות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעורר אי־נוחות. המטבעות כולם נמכרים על בסיס גיאוגרפי. הודעות בסגנון "מוכר חצי ביט בירושלים", "קונה ריפל עד 30,000 שקלים באזור המרכז" ו"מוכר זי־קאש רק בשעה הקרובה בנתניה", הן ההודעות המקובלות בפורומים הפייסבוקיים ובקבוצות הענק באפליקציית טלגרם. אנשים כמעט שאינם מוכנים למכור מטבעות כאלו ללא פגישה פנים אל פנים; לעיתים קרובות רק אחרי הצגת תעודת זהות ותוך חשדנות הדדית ניכרת. עם מוכרים רבים נאלצתי להפסיק את המשא ומתן בשל דרישות בעייתיות: להיפגש באיזו סמטה בשוק, להעביר סכומים גדולים ברחוב ובמזומן, וכן הלאה. אי־האפשרות של החזרת עסקה לאחור והיעדר גורם אכיפה שיכול להכריע בסכסוך אפשרי, יוצרים חשדנות רבה וגורמים טרחה רבה לשני הצדדים. הללו נאלצים עדיין, במאה ה־21, לטלטל את עצמם ממקום למקום לשם העברת כספים, ולעיתים קרובות אף זוכים להיפגש עם טיפוסים מפוקפקים. אומנם, כל פורום למסחר המכבד את עצמו מחזיק רשימה שחורה של רמאים; אך גם יעילותן של רשימות אלו מוטלת בספק בגלל האנונימיות המאפיינת בין כה וכה פורומים כאלו והודות לקלוּת שבהחלפת שם משתמש או פתיחת ארנק חדש.

כמות הגנֵבות מחשבונות ביטקוין והפריצות אליהם היא עצומה. רק לאחרונה דוּוח על כמה פריצות לבורסות גדולות שגרמו לנזקים בשווי של עשרות מיליוני דולרים. סיסמה לחשבון פרטי שאבדה או נשכחה אינה ניתנת לשחזור והמטבעות שבארנק אבודים לנצח; בעוד מניות, ניירות ערך ואגרות חוב קשה מאוד לגנוב – כזכור. הביטקוין שאמור להיות מאובטח במיוחד איננו עומד בציפיות.

שלו מדבר על יעילות טכנולוגית ועל מהירות ואיכות הרכישה בביטקוין; אך יש לדעת שעמלת העברה ברשת הביטקוין, בעבור העברות קטנות (באופן יחסי), זינקה לעשרות דולרים. עמלה כזו נדרשת כדי שההעברה תתרחש בפרק זמן סביר (כמה דקות; על שניות בכלל אין מה לדבר). מי שמנסה לחסוך ולשלם עמלה נמוכה יותר מסתכן בעיכוב משמעותי: ההעברה עשויה לארוך ימים מספר, וייתכן גם שהרשת "תשכח" את ההעברה (כלומר ההעברה לא תתרחש לעולם) בשל חוסר הכדאיות של הכורים. אם כן, דווקא הביזוריות והתחרותיות של רשת הביטקוין מעניקות עדיפוּת להעברות־ענק על חשבון העברות רגילות של אנשים פשוטים. בעוד הראשונות ייכנסו לבלוקצ'יין תוך דקות מספר, האחרונות עשויות לחכות שעות רבות.

ועוד לא דיברנו על הבזבזנות המדהימה של רשת הביטקוין עצמה, הנגרמת בעקבות צריכת החשמל של מכשירי הכרייה החותמים את העסקאות בבלוקצ'יין. ממדידות שנעשו עולה כי כמות החשמל השנתית שצורכת רשת הביטקוין גדולה יותר מצריכת החשמל של 19 מדינות אירופיות ובהן בולגריה, דנמרק ואירלנד; והיא גדולה פי שבעים בערך מצריכת החשמל של כלל העברות האשראי בעולם (ראו במדד Bitcoin Energy Consumption באתר digiconomist). העברה בודדת ברשת הביטקוין צורכת יותר חשמל מצריכת החשמל של משק בית ממוצע במשך שבוע שלם.

האנונימיות שמאפשר הביטקוין, ואשר זוכה לשיר הלל במאמרו של שלו, היא כבר מזמן חלקית ביותר. מפאת קיומו של "ספר עסקאות" פתוח, מתועדות כל ההעברות שבוצעו בו מאז ומעולם. אומנם אין בהן קישור לזהוּת בעולם החוץ־וירטואלי, אך קישור כזה יכול להיעשות בדרכים רבות ומגוונות. נדמיין למשל מצב שבו עמדתי בתור מאחורי אדם שמשך כסף בכספומט בשגרירות הביטקוין בתל-אביב. אין קל יותר מלמשוך כסף אחריו, למצוא כך את כתובת הכספומט, לבדוק בספר העסקאות את פרטי ההעברות הקודמות מאותה הכתובת וכך ללמוד מהי הכתובת של האדם שעמד לפניי בתור ולקשר אותה לאחר מכן לכתובות נוספות. שיטות מתקדמות יותר, המבוססות על אנליזה ממוחשבת של ספר העסקאות, פותחו בשנים האחרונות והן מאפשרות מעקב אחר גורמים רבים המחזיקים בחשבונות ביטקוין. כדי לתת מענה לחוסר הפרטיות של הביטקוין פותחו מטבעות אחרים, אך המטבע המקורי עדיין סובל מן הבעיה הנזכרת ולמעשה הוא איננו אנונימי.

כל הבעיות הללו נובעות מסיבות טכניות וייתכן שהן ניתנות לפתרון, אך הן מייצגות בעיה חריפה הרבה יותר: הביטקוין הוא אמצעי תשלום נוראי. הוא כה גרוע עד שמארגני כנס הביטקוין, המתקיים בימים אלו במיאמי, הודיעו כי הם סוגרים את האפשרות לתשלום להרשמה מאוחרת באמצעות הביטקוין – בעקבות העמלות הגבוהות וזמן הביצוע. אפילו אנשי הצללים של ה"דארקנט", החלק הנסתר של האינטרנט, שהיו הראשונים לאמץ את הביטקוין כאמצעי תשלום, החלו לנטוש אותו לאחרונה לטובת אלטרנטיבות אחרות.

למעשה, הזינוק במחירו של הביטקוין איננו משקף את ערכו השימושי כמטבע אלא לכל היותר את היותו אפיק השקעה ספקולטיבי. העלייה בערכו משקפת בעיקר את ההערכה שערכו יעלה עוד ועוד, ואת הרצון שלא לאחר את הרכבת. מעטים מבין הרוכשים מבינים את הטכנולוגיה המונחת בתשתיתו ומעוניינים להשתמש בו כמטבע אי־פעם. רוב ככול המחזיקים בביטקוין אינם עושים בו שימוש כלשהו (שכן שימוש כזה, כאמור, הוא כמעט בלתי־אפשרי) אלא מחזיקים אותו לשם צבירת ערך. בכמה קבוצות מסחר בביטקוין הוצעה לאחרונה רכישת דירה באמצעות ביטקוין, אך רבים לגלגו על המוכר ואמרו: "מדוע שנשלם בביטקוין? הרי ערכו יעלה בוודאי בימים הקרובים ואנו נפסיד את העלייה. עדיף לשמור את הביטקוין קרוב לחזה ולשלם בשקלים שערכם ידוע". אף אחד לא חש באירוניה. העובדה שכארבעים אחוזים מסך הביטקוין בעולם מצויים ברשותם של אלף בני אדם בלבד משקפת גם היא את הריכוזיות המאפיינת אותו ואת המרחק הרב שעליו לעבור כדי לשמש כאמצעי תשלום.

כדי שמטבע יוכל לשמש כאמצעי תשלום עליו להיות בעל ערך יציב. יציבות מאפשרת לבני אדם להעריך מחירים, לתכנן את הוצאותיהם, לקבל משכורות קבועות וכן הלאה. חנות שתמכור בביטקוין תצטרך לעדכן את מחירי מוצריה כולם עשרות פעמים ביום. לא רק אינפלציה, ששלו מתגאה כי הביטקוין מוגן בפניה, היא בעייתית; גם דפלציה, עליית ערך הכסף, תופעה שהביטקוין חווה במשך רוב הזמן, היא בעיה שאיננה מאפשרת שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום. האבסורד הגדול הוא שחסידי הביטקוין מנהלים מאבק ברשות המיסים ודורשים שהביטקוין יוכר כמטבע וכי המשקיעים בו יהיו פטורים מתשלום מס רווחי הון; אולם בקבוצות הביטקוין השונות ברור לכולם שהמאבק מתנהל בעיקר כדי שיהיה קל להשקיע במטבע מבלי לשלם מיסים, ולא כדי שנוכל לקנות בו פלאפל.

סיבה נוספת המקשה על הביטקוין להפוך ל"הילך מקובל" היא דווקא ניתוקו מהמדינה. מטבע מדינתי מייצג, לפחות בעקיפין, ערך אמיתי המיוצר בשטחה של המדינה או על ידי תושביה. עוצמתו של הדולר, לדוגמה, והשימושיות שלו ברחבי העולם (כמו גם עוצמתה של השפה האנגלית) קשורות להיותה של ארצות הברית הכלכלה המפותחת ביותר בעולם ובעלת העוצמה הצבאית הגדולה בעולם. העובדות הללו מקנות לה עוצמה מדינתית ויוצרות אמון ציבורי כלפי הדולר המייצג ערך ריאלי שיש מאחוריו מוצרים וסחורות ממשיים. אין ספק כי במדינות מצוקה ובמצבי משבר, יעדיפו התושבים להמיר את כספם בכסף יציב יותר מזה של מדינתם המתפוררת – וייתכן שבעבורם יכול הביטקוין לשמש מענה מסוים; אך הרחבת המודל למדינות מערביות ובריאות איננו בר־מימוש.

יש לכך סיבה נוספת. שלו מאריך ביתרונות השחרור מהחלטות הבנק המרכזי, מנטל הריבית ומס האינפלציה. אך העובדה היא שבני אדם מעדיפים כסף מדינתי באופן מובהק. כבר ב־1776, בספרו היסודי "עושר העמים", הסביר אדם סמית את הסיבה להעדפה זו – מיסים. כל עוד אנו חיים במסגרת מדינתית ונדרשים לשלם מיסים, יכולה הממשלה לחייב אותנו לעשות זאת במטבע מסוים. הכרח זה יוצר מעגל שלם של תשלומים: הירקן ובעל המכולת יסכימו לקבל רק שקלים משום שרק באמצעותם יוכלו לשלם גם הם בכל התקשרות עם המדינה. נוסיף לכך מספר עצום של עובדי מדינה (במיוחד בישראל) המקבלים את משכורתם בשקלים ונוכל להבין שהחלפתו של מטבע מדינתי איננה קלה כל כך. אין ספק, קל יותר להעלים מיסים באמצעות הביטקוין, אך עובדה זאת רלבנטית רק לשוליים; אדם רציני שעובד ומרוויח כסף אינו יכול לשקר למדינה באופן קבוע, וגם לא ראוי שיעשה זאת.

אין לדעת מה יֵלד יום, וכמובן גם הנכתב כאן איננו המלצה מעשית. מלבד זאת, לא עסקנו בטכנולוגיה המרתקת המונחת בבסיס הביטקוין, המתפתחת במהירות וכבר זוכה לכמה שימושים מעניינים. אכן, נדמה שהשמחה בביטקוין כמטבע העתיד עודנה מוקדמת.

ואם תשאלו מה בקשר אליי: האם הצלחתי לבסוף למכור את הביטקוין שרכשתי? ובכן, בזכות הפייסבוק גיליתי שאחד מאלה שהתעניינו ברכישה הוא מכר טוב של שותפי־לדירה לשעבר. בירור קצר על טיבו של האיש סייע להצלחת העסקה; ומלבד רווח כספי צנוע, הניבה לי המכירה, שהתקיימה בביתי על כוס קפה, גם ידיד חדש. מי יודע, אולי בכל זאת יש לביטקוין שימושים מעניינים שעדיין לא נחקרו.

רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *