מהפכת הקשב: העידן הדיגיטלי – השבר והתיקון / מיכה גודמן

כריכת הספר_מהפכת הקשב

מהפכת הקשב

העידן הדיגיטלי – שבר ותיקון

מיכה גודמן

דביר, 2021 | 207 עמ'

כשמיכה גודמן יוצא מאזור הנוחות שלו מתרחשים דברים טובים. כך מעיד הניסיון, וכך מעיד גם ספרו החדש. מטרתו של הספר, פותח גודמן בהצטנעות, "אינה להוסיף ידע חדש, אלא להמשיג את הידע שכבר קיים. הרכבתי יחד פיסות אינפורמציה שונות, על מנת לנסח תיאוריה מארגנת ומובנת" (עמ' 10–11). אולם הדבר רחוק מלהיות עניין של מה בכך. במידה רבה, ודאי בעידן התפוצצות הידע וידע-הכזב, הערך והתועלת בארגון של הידע הרלוונטי בְּנושא נתון לצורכי הקורא המצוי, הגשתו בצורה נהירה ומתן כלים לגיבוש מחשבות על אודותיו, אפשר ואינם נופלים מהערך ומהתועלת של ייצור הידע עצמו. גודמן מתגלה כמי שמצטיין בפעולה הזו, ובאופן מעניין, דווקא בתחומים שאינם תחומי התמחותו הפורמליים (וראו ספרו 'מלכוד 67").

תרומתו העיקרית של הספר לשיח על אודות מקומם של העזרים הדיגיטליים והמרחב הווירטואלי בחיינו היא המשגת הנושא באמצעות משאב "הקֶשֶׁב". העולם הדיגיטלי יצר תופעה כלכלית חדשה: כלכלת הקשב. גורמים שונים, בעיקר מפרסמים, מתחרים על הקשב האנושי. העולם הווירטואלי, במיוחד הרשתות החברתיות, הוא תעשייה של קשב: מערכת שנועדה לנתב את משאב הקשב המוגבל שיש לכל אחד מאתנו אל גורמים אחרים, ממש כפי שתעשיית הפרסום מיועדת לניתוב משאב הכסף המוגבל שלנו אל ספקי מוצרים ושירותים. אלא שהקשב הוא משאב מוגבל בהרבה מהכסף; איננו מחזיקים אותו בארנק או בחשבון בנק, והוא חומק מאיתנו מבלי משים; וההשלכות של אובדנו – כפי שגודמן מתאר בהרחבה לאורך הספר – חמורות יותר. את קריאתו של גודמן ניתן לנסח כך: אל תנהגו בהפקרות בקשב שלכם; אל תבזבזו אותו; הקדישו לו תשומת לב, ועשו בו שימוש. לכל הפחות, אל תנהגו בו בפחות רצינות מכפי שאתם נוהגים בכסף.

גודמן, כפי שכותרת ספרו מעידה, טוען שאנו נמצאים בעיצומה של מהפכה. כל המהפכות – גם הטובות, שהיטיבו עם האנושות באופן קיצוני, כמו מהפכת הדפוס והמהפכה התעשייתית – בתחילתן יוצרות הרס וכאוס. תמיד ישנו שלב ביניים מסוכן מאוד בין הרגע שבו העולם עובר שידוד מערכות לבין השלב שבו האנושות כבר הסתגלה למצב החדש ופיתחה אסטרטגיות המייצבות ומאזנות אותו. על פי גודמן, אנו מצויים בעיצומו של שלב הביניים המסוכן הזה. הנזקים מצטברים במהירות מבהילה, ועלינו להזדרז בהתאקלמות שלנו.

שני חלקיו הראשונים של הספר מוקדשים לתיאור נזקי הביניים העיקריים של מהפכת הקשב. החלק הראשון, להשפעתה על החיים הפוליטיים. הכוונה לתופעת הקיטוב החברתי והסגירות המחשבתית שהרשתות החברתיות מעודדות. הדברים ידועים ומדוברים מאוד, ועדיין, גודמן מיטיב להציג את הבעיה ולהסבירה בפשטות ובתמצית. החלק השני, הארוך ביותר בספר, עוסק בנזקים הפסיכולוגיים. מדובר בסוגיה שאינה מדוברת דיה, וכאן תרומתו החשובה של הספר. גודמן מציב תמרורי אזהרה חשובים בהדגישו את הדרכים שבהן דילול הקשב שלנו והתקת נתחים גדולים מהפעילות האנושית שלנו למרחבים וירטואליים על חשבון אינטראקציה אנושית פוגעים בנו, ובעיקר – בבני נוער.

החיים הווירטואליים מנוונים נתח חשוב מהאנושיות שלנו – את האמפתיה, את כישורי התקשורת, את היכולת להיות פגיעים ואת היכולת לגבש חסינות רגשית ועוד. בהתאם לכך, יש מִתְאָם ברור, ואפשר כבר לומר שגם קשר סיבתי, בין מהפכת הקשב לבין תחושות של בדידות, דיכאון, ניכור ודימוי עצמי נמוך ופגיעה כללית באושר.

החלק השלישי של הספר מונה שלוש אסטרטגיות ראשוניות להתמודדות עם מהפכת הקשב. הראשונה היא רגולציה. גודמן אינו מפרט מה בדיוק היא צריכה להיות, אך הוא מניח שהאנושות תפתח בהדרגה אסדרה מדינתית כלשהי שתגן מפני חלק מהסכנות הכרוכות בחיים בעולם הדיגיטלי, כפי שהיא עשתה בנוגע לתיעוש, לכלי תעבורה מודרניים ועוד. גודמן מדגיש יותר את שני הכיוונים הנוספים, והדבר נזקף לזכותו.

הכיוון הנוסף האחד הוא יצירת תרבות. כפי שהאנושות משכילה לפתח תרבות וולונטרית של בריאות כתגובה לעידן השפע התזונתי והצרכני שהתפתח בעשורים הקודמים, בדמות הרגלי אכילה, כושר והימנעות מצריכה מופרזת של חומרים מזיקים (בעיקר עישון), כך היא יכולה וצריכה לפתח תרבות של הרגלי קשב בריאים והימנעות מהסחות דעת, בעיקר בהקשרים משפחתיים וחבריים.

הכיוון השני הוא שימוש באותו שוק חופשי שהביא לנו את הכלים הדיגיטליים החדשים. גודמן מצביע על מגמה של התפתחות "טכנולוגיות לשחרור מטכנולוגיה", שנועדו לסייע לאנשים לשמור על הקשב שלהם, דוגמת משבשי קליטת אינטרנט שניתן להתקין בבית ובמשרד ולהפעיל בזמנים קצובים, או טכנולוגיה המונעת מנהגים להתכתב בסלולרי תוך כדי נהיגה. גודמן מתאר דרכים יצירתיות נוספות שבהן אפשר לרתום את הטכנולוגיה עצמה להגנה על הקשב האנושי, ובכך חותם את ספרו.

גודמן עשה בספרו זה שירות חשוב לקורא הישראלי, אולי יותר מבחיבוריו האחרים. וזאת, לא רק בזכות התוכֶן. כפי שאף קורא עבר של גודמן לא יופתע לשמוע, הספר כתוב בצורה יוצאת מן הכלל. תהא דעתכם על גודמן אשר תהא, קשה להתכחש לכך שהוא כנראה המוכשר שבכותבים הישראלים בסוגת ספרי העיון לציבור הרחב. כהרגלו של גודמן, הספר מתאפיין בחתירה ל"איזון" בסוגיות טעונות או פוליטיות, וכן לפעמים בהקרבה מסוימת של דיוק לטובת אלגנטיות וארגון תמטי; אך אלו אינם מעיבים על הספר בעיניי, והמחיר הכרוך בהם שווה את התועלת המופקת מקירוב הטקסט לקוראים. ספר מומלץ מאוד לכל מי שחי בעידן הדיגיטלי שלנו.

עוד ב'השילוח'

עוד מוקדם לצאת מהקווים
על דעת המקומי: הדרך לחירות מתחילה בביזור
הרבנות לא יכולה

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית blank

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה blank

קרא עוד

כלכלה וחברה blank

קרא עוד

חוק ומשפט blank

קרא עוד

ציונות והיסטוריה blank

החלום
וינסטון צ'רצ'יל
קרא עוד
המשורר הלא לאומי
דעאל רודריגז גארסיה
קרא עוד
הרצל עכשיו
ליאת נטוביץ-קושיצקי
קרא עוד
קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.