על רגליים של שקר

האם כשמוותרים על הציונות צריך לוותר גם על המחויבות הבסיסית לאמת: המתקפות על חוק הלאום מלמדות שכן. השיר השבועי

;

דִּיּוּן צִבּוּרִי,
דַּיִ"ץ,
דִּיּוּן צִבּוּרִי יָקָר,
דִּיּוּן שְׁלוּחַ חֵץ, מֵקִים חַיִץ,
דִּיּוּן צִבּוּרִי עָקָר –
אַתָּה מְחַמֵּם אֶת הַקַּיִץ
וַחֲבָל, אִם כְּבָר יֵשׁ קַיִץ קַר.

קָם אָדָם מִכָּרִים
בַּבְּקָרִים הַקָּרִים
מְפַהֵק וְשׁוֹמֵעַ שְׁקָרִים עַל שְׁקָרִים.
וְעוֹמֵד הָאָדָם עַל רַגְלָיו
אַךְ עוֹמֵד הַדִּיּוּן עַל כָּזָב.

עַל זִיּוּף וְסִלּוּף וְקִלּוּף וְחִלּוּף.
וּבַקַּל בַּמִּקְרִים, עַל תַּרְגִּיל לְזִלּוּף
טוּר שִׁרְיוֹן פּוֹסְט-סוֹבְיֶטִי בְּשֵׁם הַשִּׁוְיוֹן
אוֹ פָּשׁוּט הוֹדָאָה בִּנְטִישַׁת נֵס צִיּוֹן.

אִישׁ פּוֹתֵחַ עִתּוֹן
וְחוֹטֵף אֶת הַשְׁטוֹזָה.
מֻטָּח בּוֹ קִיתוֹן.
יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ פְּרוֹזַק?
שְׁפְּרִיץ מְרֻפָּשׁ שֶׁל עָסִיס
בְּלִי בָּסִיס,
שְׁפְּרִיץ בְּלִי בָּסִיס בְּתַרְסִיס.

כָּל מִתְקֶפֶת הַקַּיִץ,
טִעוּן עַל טִעוּן,
כָּל הָאֶצְבַּע בָּעַיִן
וּסְפִּין הַגִּזְעוּן
וּפַטְפֶּטֶת הַדַּיִץ
עוֹמְדִים עַל כָּזָב.
לֵךְ תְּרַצֶּה כָּל צָרוּעַ וְזָב
שֶׁעַל כֶּבֶשׁ אֲוִיר
קָם לִבְכּוֹת וְלִמְחוֹת:
לֵךְ תַּסְבִּיר וְתַבְהִיר
שֶׁאֵין לְךָ אָחוֹת.

כְּדָת הַמֻּנַּחַת עַל גַּב עִקָּרִים,
כְּצִפּוֹר הַפּוֹרַחַת מֵעַל הַתְּהוֹם,
עוֹמְדִים עַל שְׁקָרִים,
עַל שַׁרְשֶׁרֶת שְׁקָרִים,
טִעוּנֵי מִתְנַגְּדֵי הַלְּאוֹם.

בַּל אוֹתָנוּ יוֹנוּ:
מַחֲנֶה הַשּׁוֹמֵט
מִדִּגְלוֹ צִיּוֹנוּת
בְּמֶתֶק שֶׁל נֶתֶק
שׁוֹכֵחַ אִתָּהּ
אֶת מִדַּת הָאֱמֶת
שֶׁהָיְתָה חֲרוּתָה
לוֹ עַל פֶּתֶק.