עם כלביא קם

עם כלביא קם

השנה השנייה למלחמת שבע החזיתות

יוסי אחימאיר

ניצנים, תשפ"ו | 218 עמ'

כל תקופה יודעת את המבקרים חדי-העין שלה, והדבר נכון גם לגבי תקופתנו הסוערת. הספר 'עם כלביא קם' מאגד את מיטב פרשנותו השבועית של יוסי אחימאיר ב'מעריב' לאורך השנה השנייה למלחמת חרבות ברזל. הוא מצטרף לשני אחים גדולים ממנו מעט, כל אחד מהם מכסה כדי מחצית מאורך התקופה שמגולל הספר החדש: 'מחצית השנה הראשונה' ו'המחצית השנייה'.

אכן, יאה המעבר מכותרת המציינת פרק זמן לכותרת המציינת מפנה. ידענו הישגים צבאיים מזהירים גם לאורך שתי מחציות השנה הראשונה למלחמה, אך במבט לאחור נראה כי המפנה הגיע בשלהי הראשונה, במבצעי הביפרים ומכשירי הקשר ובהשתלטות על כתר החרמון ופאתי הבשן. מבצע 'עם כלביא' באיראן, בלב השנה השנייה, היה הביטוי המושלם, סמלי וממשי, להתגברות ולהעברת טבעת האש מצווארנו לצווארו של ראש הנחש.

בספר ימצא הקורא הסקרן התייחסות תמציתית למגוון רחב של התרחשויות השנה הדרמטית ההיא, שנת תשפ"ה פלוס מינוס – הכתובה תמיד בטוב טעם ובשכל ישר. אחימאיר אינו מהסס לתקוף את אלה שבשעה הרת גורל זו עוסקים בקטנוניות פוליטית במקום להתגייס לעזרת הממשלה, הצבא והעם. הכעס של המחבר – מוצדק. דברי הביקורת – נכונים. הסגנון הפובליציסטי – נשכני. הקורא יכול לנוע בחופשיות בין מאמרי הדעה ולברור לו את אלה הראויים בעיניו לתשומת לב מיוחדת. בכל אחד מהם מסתתר פולמוס מעניין בזעיר אנפין.

זוהי קריאה מהנה, ובחלוף הזמן היא תספק הצצה נאמנה להלך הרוח של האומה – ולא רק של עורך 'האומה' חד העין, אחימאיר – בשעתה המאתגרת.