קשרי משפחה/שעת הכוכב / קלאריס ליספקטור

Getting your Trinity Audio player ready...

כריכת הספר קשרי משפחה שעת הכוכב

קלאריס ליספקטור

מפורטוגלית: מרים טבעון

הספרייה החדשה, 2020 | 124 עמ'; 94 עמ'

את קובץ הסיפורים 'קשרי משפחה' פרסמה הסופרת היהודייה-ברזילאית קלאריס ליספקטור בשנת 1960. הוא פורסם בעברית לראשונה לפני עשרים שנה, אך לכבוד שנת המאה להולדתה של ליספקטור החליטה הספרייה החדשה להוציאו במהדורה חדשה ומעודכנת מעט, וטוב שכך עשתה. הקריאה בקובץ, שנכתב לפני עשרות שנים, בקצהו השני של העולם, ועל אודות תרבות שונה להפליא, מעוררת השתאות.

ליספקטור נחווית כסופרת קרובה-רחוקה. כזו אשר חדות הבחנתה וכישרונה הספרותי מדלגים בקלות על פני קווי אורך, רוחב וזמן ומאפשרים את מפגש הלבבות עם נפשות נידחות ומופלאות. הסיפורים הקצרים עוסקים לרוב באירועים שוליים למדי בחייהם של אנשים מהשורה, ומעניקים להם משקל ומשמעות באופן מדוד ומשכנע. להבדיל מהמנהג הרווח למדי בסוגת הסיפורים הקצרים, הדמויות בסיפוריה של ליספקטור אינן משרתות את הסיפור. הן אינן כחומר ביד היוצר, מולכות אנה ואנה כדי לקיים את יומרנותו של הסופר לברוא עולמות ולהחריבם. דומה יותר כי ליספקטור משרתת אותן: בענווה, באהבה ובעדינות היא מתווה להן דרך לנבכי נשמתן, דרך שתחבר אותן אל נשמת העולם ואלינו הקוראים.

הסופרת חושפת שלל רגעים חד-פעמיים שלכאורה איש לא אמור להכיר באינטימיות כזאת. אין מדובר במחשבות סוררות או ברגשות חבויים, אלא בקפיצות תודעה החורגות מממדי הזמן והמרחב הרגילים. אלו הן אותן הבלחות מהירות אל התהום המשתוללת, שבני אדם חווים לעיתים בשגרת חייהם אך חסרים את הזמן או היכולת הרגשית להבחין בהם, קל וחומר להעמיק בהם. ליספקטור לוקחת רגעים קצרים אלה, שבהם המארג המציאותי מתרופף, ומשרטטת אותם ביד אומן בוטחת ושלווה.

כך למשל בסיפור "קשרי משפחה" החותם את הספר. אישה צעירה נפרדת מאמה בתחנת הרכבת. האֵם כבר יושבת בקרון, ולשתיים לא נותר דבר לומר זו לזו:

"האם הוציאה את הראי מן התיק ובחנה את עצמה בכובע החדש שלה, שקנתה אצל הכובען של בתה. היא הביטה בעצמה בארשת של חומרה יתרה, שלא נעדר ממנה שמץ של התפעלות מעצמה. הבת התבוננה משועשעת. אף אחד לא יכול לאהוב אותך עכשיו חוץ ממני, חשבה האישה וצחקה מבעד לעיניה; וכובד האחריות העלה לפיה טעם של דם. כאילו 'אם ובת' הן חיים ותיעוב".

ליספקטור לא ממש חותכת בבשר. היא מוצאת את החתכים הקיימים ובעדינות קרירה מפלסת אותם הצידה עד שהלב הפצוע נחשף. שם תגלה את המרחק המדויק שעליו צריך לשמור כדי לא לרמוס או להזיק. שם היא נשארת הכי קרובה שאפשר, כמו שמיכת פוך צוננת שעוטפת אותך היטב מכל הצדדים.

לצד 'קשרי משפחה', כספר נפרד, יצאה לאור פעם נוספת הנובלה האחרונה שפרסמה ליספקטור בחייה, 'שעת הכוכב'. לנובלה הקצרה, העוסקת בחיים קצרים ועלובים, צורפה אחרית דבר יפה מאת יעל סגלוביץ. גיבורת הנובלה, מַכַּבֶּיָה, היא נערה יתומה אשר עברה ממדבריות ברזיל אל העיר הגדולה כדי לנסות לשרוד. מוכת רעב, ענייה ומרודה עובדת מכביה ככתבנית בלתי מוכשרת ונטולת ציפיות ודרישות מהחיים. שמה הרומז למרד החשמונאים אינו מאפיין אותה לכאורה בשום מישור.

גם כאן, כתיבתה של ליספקטור מהפנטת, איטית וצוננת. הנובלה שמתעקשת למנוע מהקוראים את העונג שבתחושת הרחמים כלפי אותה עלובת חיים (כפי שמציינת יפֶה סגלוביץ) כתובה על ידי מחבר בדיוני בורגני ומעט מתנשא, המשתף את הקוראים בקשייו ובהתחבטויותיו באשר לכתיבה עצמה ולגורלה של מכביה. שיתוף מתפתל זה מקשה על ההיסחפות לסיפור עצמו, כנראה באופן מכוון ומתוחכם אך גם מעט מניפולטיבי. הקורא חש לעיתים כמי שנקלע למאבק בלי שחפץ בכך.

בשל כך, אף שספר זה קצר שבחים ונחשב בעיני רבים (כך על פי הכריכה) לרומאן הטוב ביותר של ליספקטור, בעיניי קובץ סיפוריה הקצרים עולה עליו.

עוד ב'השילוח'

הממשלה המחוקקת
הרצל עכשיו
מצפון תיפתח הטובה

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *