תִּיק מִסְפָּר אַחַת
בין תיקים מנופחי מספרים וסערות ציבוריות בכוסות רוח, אולי מישהו גם מצליח להתעסק בתיק מספר אחת, האיום הקיומי בגבול הגולן
תִּיק אֶלֶף בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח,
כְּבוֹדוֹ שֵׁנִי רַק לַתָּנָ"ךְ.
כָּבוֹד מָנָה אַחַת אַפַּיִם
מֻנָּח אִם כָּךְ לְתִיק אַלְפַּיִם.
הַכְפִּילוּ כָּרָאוּי אֶת אֵלֶּה
בִּשְׁאָר תִּיקִים בִּכְפוּלוֹת אֶלֶף,
שֶׁאֵין בָּהֶם רָזֶה וְדַק
וּשְׁעוֹנָם מַכְרִיז תִּיק תָּק.
תִּיק תָּק מְתַקְתְּקִים תִּיקִים,
גַּם אֵלֶּה גַּם הָעַתִּיקִים,
וּבַבְּרָזִים מַמְשִׁיךְ לִנְזֹל
הַזְּמַן הַזֶּה, זָהָב לֹא זוֹל,
וּשְׁעוֹנִים אוֹמְרִים תִּיק תָּק
וּמִפִּיּוֹת יוֹצֵא עָתָק
וְסוֹעֲרוֹת כּוֹסוֹת הַמַּיִם
לְמֶשֶׁךְ יוֹם וְאַף יוֹמַיִם;
כּוֹלֵל, עַל כֵּן, לִינַת פֻּנְדָּק
לְכָל בַּר-דַּעַת וּבַּרְ-דָּק.
בְּתוֹךְ הָרַחַשׁ וְהַבַּחַשׁ,
גֵּאוּת הַשֵּׁפֶל וְהַפַּח אַשְׁ-
פָּה הַזֶּה הַחַדְשׁוֹתִי,
גִּנַּת עֶדְנָם שֶׁל הַשּׁוֹטִים,
סוֹבֵל מִסִּימָנִים שֶׁל פְּחָת
עוֹד תִּיק, הוּא תִּיק מִסְפָּר אַחַת:
מִסְפָּר צָנוּם, מִסְפָּר זָעוּם
שֶׁלֹּא שָׁוֶה וְלוּ נְאוּם;
שׁוּם טִיקֶט אֵין לוֹ, מִינִי תִּיק,
אַךְ הוּא נוֹהֵם בְּתָק וְתִיק.
כֵּן, לִפְעָמִים אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ
(אִם לֹא בִּשְׁמוֹנֶה – בָּאַשְׁמֹרֶת)
מִכַּתָּבֵנוּ בַּבָּשָׁן
שְׁמוּעוֹת מִתָּא הַהַלְבָּשָׁה
שֶׁל עֲתִידֵנוּ הַקָּרוֹב
עַל דָּם וְחֹשֶׁךְ וְעָרוֹב
הַמִּתְקָרְבִים נוֹשְׂאֵי טִילִים
אֶל עֵבֶר רֶכֶס הַתִּלִּים:
שְׁכֵנִים בְּרֹחַק קִיר מֶמְבְּרָנָה
אִם לֹא נַחְזִיר אוֹתָם אִירָאנָה.
זֶה תִּיק תִּקְוָה אוֹ תִּיק תִּיק-תָּק
אֲבָל הַקֶּשֶׁב מְנֻתָּק.
רַבִּים הַמֶּתַח וְהַסֵּתֶר.
אֶל קַו שֶׁל מֵאָה קִילוֹמֶטֶר
צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת הַצָּרָה,
שֶׁלֹּא לוֹמַר פִּי עֲשָׂרָה;
וּלְשֵׁם כָּךְ לִקְנוֹת לֵב רוֹב,
וּלְשַׁכְנֵעַ אֶת לֶבְרוֹב
שֶׁיְּשַׁכְנֵעַ אֶת בּוֹסוֹ,
וְעִסְקָאוֹת לִרְקֹם בְּסוֹד,
וּלְתַחְבֵּל אֶת הַצַּנֶּרֶת –
כִּי כְּבָר יוֹרִים עַל הַכִּנֶּרֶת.
וְיֵשׁ לָנוּ עוֹד עַל הָרֹאשׁ
תִּיק שְׁתַּיִם גַּם, וְתִיק שָׁלוֹשׁ,
שֶׁהֵם כִּמְעַט מִסְפָּר אַחַת
אֲבָל לְמִי אִכְפַּת.
