דעות, גיליון 77 / עריכה: אריאל הורביץ

 עורך: אריאל הורביץ

נאמני תורה ועבודה ומרכז יעקב הרצוג, כסלו-טבת תשע"ז | 51 עמ'

'דעות' הוא מהוותיקים שבכתבי העת הלא-אקדמיים בישראל, והוא מתקרב בצעדי ענק להישג נדיר בתחום: גיליון הגבורות. לכל אורך השנים, ליבת העיסוק של 'דעות' היא החברה הדתית-לאומית ויחסי הדת והמדינה. בין הגיליונות האחרונים אפשר למצוא כאלה המוקדשים למקומה של השבת בישראל, לסוגיית הכשרות ולמערך המקוואות, כמו גם לנושאים כלליים יותר: לימוד תורה, הריון ולידה והיחס לאחר בחברה הדתית.

הגיליון שלפנינו מגביה מעט את מבטו מהסוגיות שעל סדר היום, ומבקש להתבונן בתהליך ההיסטורי שעוברת הציונות הדתית: כיצד הפכה מחברה המזוהה עם ערכי הסוציאליזם והסולידריות החברתית ליצרנית סדרתית של תנועות וארגונים קפיטליסטיים  – הדוגלים בחירות הפרט, בתחרות ובשוק חופשי?

תשובות שונות מציעים הכותבים ב'דעות', שלמעט אחד שוללים את התהליך ורואים בו סכנה. יאיר שלג מציע שהסיבה העיקרית היא הקיטוב בין הימין לשמאל בישראל: כלומר, הציבור הדתי, המזוהה עם הימין המדיני, אימץ עמדות כלכליות ימניות כריאקציה לאידיאולוגיה הכלכלית המסורתית של השמאל. היחסים העכורים בין הימין לשמאל משמשים גם תשתית למאמרו של אלישיב רייכנר, אך הוא מוסיף עליהם את ההתבססות הכלכלית וההתברגנות של חלקים נרחבים מהציבור הדתי. הללו גורמים לניתוק אישי וחווייתי מהקשיים החברתיים בישראלית, ובבחינת "רחוק מהעין, רחוק מהלב" הם מעודדים את צמיחתה של אידיאולוגיה קפיטליסטית. אביעד הומינר מוצא לדברים הסבר תיאולוגי, וטוען שלאחרונה ניתן למצוא קווים מקבילים בין הציונות הדתית לבין הנצרות הפרוטסטנטית – שאחד המרכזיים בהם הוא האמונה שההצלחה הכלכלית מבטאת במובהק את אהבת האל.

חלק גדול מהמאמרים בגיליון זה של 'דעות' מתכתבים במפורש ובמובלע עם הגיליונות הראשונים של כתב העת שאתם מחזיקים בידכם – 'השילוח'. אנחנו מברכים על הדיון האידיאולוגי שנוצר בעקבות 'השילוח', ומקווים כי ימשיך להיעשות לשם שמים ולהביא ברכה לשיח הציבורי בישראל.