החשמונאים ואלנבי

Getting your Trinity Audio player ready...

בין הלגיטימציה לשלטון הכוהנים בני חשמונאי לבין הפן הרוחני של חז"ל, המהות הלאומית של חנוכה הלכה לאיבוד. כיבוש ירושלים בחנוכה לפני מאה שנה בדיוק, לקראת הקמת בית לאומי ליהודים, סימל את שיבתה

הַשַּׁמָּשׁ וְהַשֶּׁמֶן – שׁוֹמְעִים כְּבָר בִּשְׁמָם –
וּשְׁמוֹנַת הַיָּמִים שֶׁמּוֹנִים – חַג שְׁמוֹנָה –
מַשְׁמִיעִים בַּחֲשַׁאי מָה חָשׁוּב שֶׁנִּשְׁמַע
וְנַשְׁמִיעַ: בֵּית חַשְׁמוֹנַאי.

שֶׁנַּפְנִים: כֹּהֲנִים יֵשׁ בִּמְקוֹם בֵּית דָּוִד.
שֶׁנַּפְנִים וְנַגִּיד: רַחֲמָנָא טָב עֲבִיד.
שֶׁעָלוּ כֹּהֲנִים, שֶׁהֻמְּרָה הַתָּוִית,
שֶׁפָּתַחְנוּ בְּכַד וְסִיַּמְנוּ חָבִית.

גַּם הַכַּד הַקָּטָן שֶׁהִגְדִּילוּ חֲזַ"ל,
שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁבּוֹ לֹא אָזַל רַק נָזַל,
כְּמוֹ נוֹעַד לְיַשֵּׁר קַו לְמִי שֶׁפָּזַל,
שֶׁיַּכְרִיז: זֶהוּ נֵס, לֹא גְּבוּרָה לֹא מַזָּל.

כֵּן, נָכוֹן: גַּם קְרָבוֹת וּגְבוּרוֹת יֵשׁ בַּנֹּסַח –
אַךְ כִּכְלָל מִשִּׁמְעוֹן בּוֹאֲכָה הוֹרְקָנוֹסָה
הַכְּהוּנָה מִתְיַקֶּרֶת, הַכֶּתֶר מוּזָל
וְהַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ לְקָנוֹסָה.

כָּךְ לְאֹרֶךְ דּוֹרוֹת לָאֲטוּ הַנֵּרוֹת
בְּשַׁלְהֶבֶת מִזְבֵּחַ שֶׁלֵּב לָהּ לִרְעֹד:
גַּם כְּשֶׁמֶּלֶךְ בַּקֹּדֶשׁ נִרְגַּם בְּאֶתְרוֹג,
גַּם בִּימֵי הַגָּלוּת עִם רְשׁוּת רַק לִרְאוֹת

מַמְלָכָה בַּחֲלוֹם, לֹא עַל כֵּס לֹא עַל תְּנַאי,
וְהוֹסַפְנוּ לַחְגֹּג אֶת שִׁלְטוֹן חַשְׁמוֹנַאי,
כִּי נָאֶה לְשַׁבֵּחַ וְלֹא לָתֵת גְּנַאי
לְתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁיָּרְדָה מִסִּינַי.

וְהִנֵּה לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה – אַל נִטְרַח
לְחַשֵּׁב; זֶה פָּשׁוּט: חֲנֻכָּה הַ'תַרְעָ"ח –
אֶל חַצְרוֹת עִיר הַקֹּדֶשׁ נִכְנַס וְדָרַךְ
מְבַשֵּׂר הַמַּלְכוּת הַשְּׁלִישִׁית: תַּעַר רַךְ

שֶׁל שְׂכִירָה אֲבָל גַּם שֶׁל פִּתְאוֹם-יֵשׁ-אֲנִי-לִי,
עַל סוּסֵי הָאוֹסְטְרָלִים וְעַל כְּמוּסֵי נִילִ"י,
וְלִימוֹת הַמָּשִׁיחַ גָּלַל פֹּה שָׁטִיחַ
בַּחֲנֻכָּה חַג הַתִּקְנִי-לִי.

וּבִדְרֹךְ בַּבִּירָה צְבָא פְּלֵתִי וְכְרֵתִי,
וּבְרֹאשׁוֹ אַל-כֹּהֵן, אָלֶנְבִּי בֶּן בְּרִיתִי,
קָם לַחַג הֶחָנוּק פַּן אַרְצִי, מַחְתַרְתִּי,
וְהִנֵּה יֵשׁ לוֹ עוֹד נָרָטִיב.

כָּךְ, רִאשׁוֹן לִיהוּדָה וְדָגוּל מֵרִבּוֹא,
כְּהַזְרֵק בְּלִבַּת סֻפְגַּנְיָה דַּם רִבּוֹת
הוּא הִשְׁתִּיל בַּמּוֹעֵד הַחָרְפִּי אֶת לִבּוֹ:
לֵב הָעָם הַהוֹפֵךְ לְרִבּוֹן.

כ"ה כסלו תשע"ח

עוד ב'השילוח'

דרושים: סולמות
כשהנעליים גדולות
עדה, לא גזע

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *