פעמיים ערוץ שתיים
הזכייניות קשת ורשת המתחלקות בערוץ 2 תהפוכנה בקרוב לשני ערוצים. זה הזמן להרים כּוֹס לְחַיִּים: הַפַּח יַהֲפֹךְ לְפָחַיִם! רָאשׁוֹת הַשִּׁדּוּר וּמַלְכוֹת הָאַלְחוּט קִבְּלוּ עַד עַכְשָׁו
החלונות הגבוהים
על ממשלת האחדות הפלסטינית המתבשלת בעזה וברמאללה, ועל החקירה ומעצר הבית של ראש ארגון תרומות הכליה האלטרואיסטיות – בשני שירים החונכים את משכנו החדש, באתר
המרכז העמוק: להיחלץ ממלכודת האליטות
בתגובה ל"המרכז חוזר" מאת יאיר לפיד הרמב"ם, כמו אריסטו לפניו, הבין ששביל הזהב הוא הנתיב הנכון לחיים ראויים, וכנראה גם לפוליטיקה ראויה. לעומת הקצוות שטבעם
על חיוניותה של שמרנות יהודית באמריקה
שורה של תהליכים היסטוריים מאיימים על עתידה של יהדות ארצות הברית ומציבים בפניה הזדמנות ותביעה: גיבוש הכוחות השמרניים השונים לכלל חזית פעילה בעלת סדר יום
מדוע הושמטה הדמוקרטיה ממגילת העצמאות?
משה שרת מחק מן המגילה הן את הדמוקרטיה הן את היהדות, אך בן גוריון מילא אותה מחדש בסיפר היהודי המסורתי, ואת ערכי החירות והשוויון היקרים
כי מציון תצא אוניברסליות לאומית: חזונו המדיני של ישעיהו
קריאה צמודה בנבואות אחרית הימים של ישעיהו מגלה את יפעתן האמנותית והמוסרית – וגם תיאוריה מדינית שהקדימה את זמנה, ושהעולם החופשי מתקשה אפילו היום להכיל
נדרשת אמירה קונקרטית
בתגובה ל"המרכז חוזר" מאת יאיר לפיד קראתי בהנאה, כמו ילד ברכבת הרים, את מאמרו של יאיר לפיד על שובו של המרכז הפוליטי למשחק. לפיד מתאר,
חוק "הורים וילדיהם": תיקון חיוני או בכייה לדורות?
בעיות בחלוקת האחריות ההורית בעת פירוק משפחות עומדות להוליד חוק חדש הנשען על הפרדיגמה המכשילה של "זכויות הילד", אשר עוקרת את הסמכות ההורית החיונית לצמיחתו
כסף, מצלמים: מדוע אין קולנוע ישראלי ימני
מנגנון התקצוב הממשלתי לקולנוע הישראלי אינו מעודד מתן ביטוי לחברה הישראלית, אלא מעניק כוח רב לקבוצה הומוגנית שכמעט תמיד מאגפת אותו משמאל. שינויים פשוטים בשיטה
Israel's Decisive Plan
The "two-state" model has led Israel to a dead end. It has brought a sense of despair of ending the conflict, and a turn to
The Residents of Eastern Jerusalem at a Historic Crossroads
The PLO is in decline and the Palestinian Authority has retreated, leaving eastern Jerusalem Arabs caught in a vortex of conflicting identities and loyalties; between
טראמפ מול א-סיסי: הזדמנות לתיקון טעויות
מצרים צריכה לשוב לעמדת הובלה בעולם הערבי המתון, ועל ארצות הברית לסייע לה בכך – בתקווה שהתעוררה מהחלומות הליברליים והשגויים של ממשל אובמה הבה נילחם
גדר על פי התהום
מתוך מחוייבות לערך החירות, דבקתי שנים בדרך המורכבת של ליברליזם אורתודוקסי. משהבנתי שעצם הגדרות הזהות מאוימות בפירוק מסוכן, אני נע, בעדינות, לעבר הקוטב השמרני. מסת
חצי תמונה של עיר חצויה
בתגובה ל"בין ארדואן לכחול–לבן: ערביי מזרח ירושלים" מאת דוד קורן ובן אברהמי מאמרם של יועץ ראש עיריית ירושלים לענייני ערבים דוד קורן וסגנו בן אברהמי
שורשים עבותים ופירות מתוקים
בתגובה ל"גיל ההתבגרות של החקלאות העברית" מאת אשר מאיר מאמרו של אשר מאיר, המערער על חשיבות תרומתה הייחודית של החקלאות, מתבסס בחלקים רבים על הנחות
מעבר לחטא ולעונשו: בריחתה של ההיסטוריה האלוהית
אלוהי ההיסטוריה מערים על האנושות, המספרת לעצמה את תולדותיה דרך נוסחאות מקודשות. לא החטא הביא גלות, לא האדיקות השיבתנו לארץ, וקדחת הנאורות החילונית לא הביאה
חיזוק הדמוקרטיה בישראל – בלי שינוי השיטה
בניגוד לנהי הרווח, המשטר בישראל יציב והמבנה הפוליטי עוקב אחרי הקווים הקלסיים של המשטרים המערביים. את הרפורמות הכושלות שהוצעו בעבר יש להניח בצד, ולשפר את
השלום שאחרי נתניהו
נתניהו מצליח במשימת הבלימה ההיסטורית שנטל על עצמו, אך ישראל זקוקה לחזון מודולרי וריאלי של פתרון הסכסוך כדי לשמר את הישגיה. חזון שלא יתעלם מאופייה
אמריקה והסדר העולמי הליברלי: חושבים מחדש
מדיניות החוץ האמריקנית הפכה משועבדת ל"סדר העולמי הליברלי", במקום שהלה ישרת את מטרותיה האסטרטגיות של ארצות-הברית. כשטראמפ מערער על המוסכמות השמרניות, הוא מבקש לחזור אל
ירושלים: מזכר אסטרטגי
האינטרס הישראלי מחייב שליטה מלאה בירושלים ובמרחבים שסביבה. חלוקת העיר או חולשה בריבונות על פרבריה היא הזמנה להתעצמות הטרור, ובעיקר חוסר אחריות אסטרטגי ביחס לחזית
העיר שעורבבה לה
מרקם החיים המשותף והמעורבב ליהודים ולערבים בירושלים מעצב את העיר לא פחות מגילויי האלימות, השנאה והטרור – והוא התפתח למרות שנים ארוכות של הזנחה
המרכז חוזר
המרכז הפוליטי אינו פשרה, אלא מרכז הכובד של החברה. הוא מציע אחריות במקום פופוליזם, ופוליטיקה של הטוב-שבכל-העולמות במקום פוליטיקה של הם-ואנחנו. שברה של הגלובליזציה הוליך
לאן נעלם הכבוד?
חברת ההמונים המודרנית, והשחרור ממוסדות חברתיים שנחשבו דכאניים, מחקו את מושג הכבוד שרווח בחברות המסורתיות ופיתחו תחתיו את המושג של 'כבוד האדם' הכללי – זה
אסטרטגיה חדשה: ניצחון ישראל
ד"ר דניאל פַּייפְּס, מנהל פורום המזרח התיכון בפילדלפיה, טוען ב'קומנטרי' שהזירה המדינית הישראלית-פלסטינית עונה לתיאור הקלאסי של אי-שפיות: "לחזור על אותו מעשה שוב ושוב ולצפות