שיעורי בית / חיים נבון

חיים נבון

ידיעות ספרים, 2016 | 223 עמ'

נקודת המוצא לספרו החדש של הרב חיים נבון, האחד-עשר במספר, היא קריסתו של מוסד המשפחה בתרבות המערבית. במבוא לספר מצוינים מקצת הנתונים ש"הבהילו" את נבון והמריצו אותו לגשת לכתיבה: "בארצות הברית של ימינו, יותר מ-40 אחוז מהילדים נולדים מחוץ לנישואין. רק מיעוט מהילדים באמריקה יזכו לעבור את שנות ילדותם והתבגרותם ברצף עם שני הוריהם". אמנם המצב בחברה הישראלית טוב הרבה יותר, אבל לטענת נבון המגמות הללו מתחילות לחלחל גם לכאן – ויש לעשות מאמץ כדי לעצור את ההידרדרות.

כלפיד ההולך לפני המחנה המשפחתי מעמיד נבון את הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד), מחשובי הרבנים והאינטלקטואלים היהודיים שפעלו בארה"ב במאה הקודמת. מתוך עיון בעשרות ספרים ומאמרים של הרב, נפרסת לעיני הקורא הצדקה מסודרת ומבוססת למודל המשפחה היהודי, המונוגמי וההטרוסקסואלי, ומוארים יתרונותיו הדתיים, הפסיכולוגיים והחברתיים. הספר טווה מארג של מושגים הניצבים זה על גבי זה: ראשית מעייֵן נבון בַּבדידות – שהיא חווית היסוד האנושית בהגותו של הרב סולובייצ'יק. ומשם הוא ממשיך לניתוח נושאים כגון זוגיות, נישואין, מיניות והורות. הספר נחתם בפרק רחב יריעה שכותרתו "המאבק על המשפחה בימינו".

הספר ייחודי גם בשל העובדה שנבון לא חושש, ולעתים אף נהנה, לצאת נגד מוסכמות חברתיות בענייני מגדר ורומנטיקה – מוסכמות שבחלק מהן הוא מוצא את הסיבות להתערערות המשפחה בימינו. כך למשל הוא טוען, בעקבות הרב סולובייצ'יק, בזכות ההכרה בהבדלים המהותיים בין הגבר והאישה – שטשטושם מוביל לרידוד החוויה הזוגית. במקום אחר תוקף נבון את בלעדיותו של האידיאל הרומנטי בחברה המערבית, המעמיד את רגשות האהבה במוקד עניינם של האיש והאישה, ובמקומו מתאר את החלופה מבית מדרשו של הגרי"ד: מושג ה"ברית", הקושר בין ההיבטים הרגשיים של הקשר הזוגי ובין היותה של המשפחה מוסד חברתי ראשון במעלה שיש לו מטרות ויעדים החורגים מסיפוק תשוקותיהם ההדדיות של בני הזוג.

כדרכו במאמריו ובספריו הקודמים, גם ב'שיעורי בית' מצליח נבון לשלב בקיאות רחבה ויכולת ניתוח מעמיקה עם לשון קולחת, המסבירה בבהירות עניינים מורכבים ותחושות עדינות. אנקדוטות משעשעות, המשבצות פה ושם לאורך הספר, גם הן מוסיפות לחוויית הקריאה.