תקנות שכנגד / יהודה ויזן

Getting your Trinity Audio player ready...

כריכת הספר_תקנות שכנגד

יהודה ויזן

מקום לשירה, 2016 | 95 עמ'

קלשונו של יהודה ויזן מהפך בשדה השירה והספרות העברית כבר קרוב לעשור, מאז התחיל להוציא (יחד עם עודד כרמלי) את כתב העת 'כתם' ואחריו את כתב העת 'דחק – לספרות טובה'. ב'תקנות שכנגד', ספרו החמישי, ממשיך ויזן בחתירתו אל עבר זיקוק השירה ובחיפוש האופן הנכון של שימוש במילים. בפולמוס מתובל בהומור ובביקורת מושחזת בשנינות, ותוך מחוות-התכתשות למשוררים כגון א"א פו, אצ"ג, מאיר ויזלטיר, ויליאם בלייק ואחרים, דוחק ויזן את הקורא לחשיבה מחודשת על מוסכמות משדה הספרות העברית והעולמית – ומורה שלכך בדיוק התכוון כבר במוטו לספר, המכריז: "לא כל האומר שירה, הוא אומר שירה".

שלא כמקובל במחוזותינו, שיריו של ויזן אינם עוסקים בו, ב"אני" היוצר, המיוסר והמתבונן כלפי פנים. בהקשר זה בולט במיוחד השיר המרכזי בספר, "נְבוּאַת אִבְּן שֵׁם הַגְלִילִי – או – כ' זמירות לצון בדבר שואת ערביי אירופה הממשמשת | היא הד'ביחה [השחיטה] הגדולה", המתאר – ללא שמץ של פוליטיקלי קורקט – את ייסורי נפשה הפוסט-מודרניים של יבשת אירופה: כיצד תוכל להתמודד עם גלי ההגירה המוסלמיים המאיימים עליה במובנים פיזיים ונפשיים כאחד? והשאלה המהדהדת: האם נגזר עליה לשוב על חטאה הנורא מאמצע המאה הקודמת? "אֵירוֹפָּה לֹא עוֹצֶמֶת עַיִן כְּבָר כִּמְעַט עָשׂוֹר / הִיא מְלַקֶּטֶת חֲתִיכוֹת מֵידָע, אַךְ הִיא חוֹשֶׁשֶׁת לַעֲשׂוֹת / אֶת מַה שֶׁכְּבָר עָשְׂתָה וְהִיא יוֹדַעַת / שֶׁהִיא יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת // אַךְ אִי אֶפְשִׁי לָהּ עוֹד / וְהִיא בַּדֶּרֶך לְאָסוֹן" (עמ' 23). תשובותיו של ויזן בסוגיה הזו – כמו באחרות המופעות בספר – מטרידות ואינן חד-משמעיות; כל חובב שירה העסוק גם בהוויות העולם עתיד להפיק מהן הנאה ועניין רב.

עוד ב'השילוח'

פתרון הדירקטוריון: מבנה חדש לממשלה
לא על הסוציולוגיה לבדה תחיה היהדות
הממשלה המחוקקת

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *