מוּל הַשָּׁחוֹר הַזֶּה

 שריפת מערב הנגב והניסיון השיטתי לרצח תושביו, ובעיקר ההבנה שהדבר מתקבל בה לעומת האשמתה של ישראל המבליגה, יכולים להוציא אדם מדעתו. או להוציא ממנו שיר

מוּל הַשָּׁחוֹר הַזֶּה הַדַּעַת מִתְבַּלַּעַת.
אֵיכָה עֻנּוּ חַיּוֹת הַבַּר חַיּוֹת בַּלַּהַט.
אֵיכָה הָיָה הַבַּר הַטּוֹב בִּשְׂדוֹת שִׁמְעוֹן
בִּמְחִי מַבְעִיר לְמַאֲכֹלֶת יְשִׁימוֹן.
אֵיכָה הָיִינוּ לְמִטְוָח. אֵיכָה לְיַעַד
הָיוּ אָדָם וַאֲדָמָה, חַיָּה וָיַעַר.

מוּל הַשָּׁחוֹר הַזֶּה הַדַּעַת מִתְבַּלָּה.
הַהַשְׁפָּלָה אַךְ בְּעִקָּר הַהַקְבָּלָה
הַזֹּאת הַבִּלְתִּי מִתְקַבֶּלֶת עַל הַשֵּׂכֶל
בֵּין הַבְלָגַת הַמִּתְגּוֹנֵן לְבֵין מַסֶּכֶת
הַהַפְצָצָה וְהַשְּׂרֵפָה גּוֹרְפוֹת-הַכֹּל;
בֵּין הַמְסַכֵּל לְבֵין הַלֹּא-מַפְסִיק-לִסְקֹל.

מוּל הַשָּׁחוֹר הַזֶּה הַדַּעַת מִתְבַּלְעֶצֶת:
נִהְיֵית בּוּל-עֵץ. מֵעֲצַבִּים הִיא מִתְפַּלֶּצֶת.
כְּלוּם הָאִסְלָאם וְהָעוֹלָם וְהַשְּׂמֹאלָן
בֶּאֱמֶת נוֹפְלִים פְּקוּחֵי עֵינַיִם לַבּוֹלְעָן
וְלֹא רוֹאִים אֶת הַהֶבְדֵּל, עַתִּיר כְּקֹרַח,
בֵּין הַהוֹרְגִים-לִשְׁמָהּ לַמֵּגִנִּים-מִכֹּרַח?

מוּל הַשָּׁחוֹר הַזֶּה הַדַּעַת מִטְבָּל חַם
שֶׁהַטּוֹבְלִים בּוֹ יִשְׁתַּבֵּשׁ מַהֲלָכָם
לְעוֹלָמִים כִּי בְּשָׁחוֹר טָבְלוּ וְשֶׁרֶץ
כִּי הֵם חָזוּ בְּהִשָּׂרֵף חֶבְלָהּ שֶׁל אֶרֶץ.
אַךְ לַשּׂוֹרְפִים הַמִּתְהַלְּכִים בְּיַד חַמָּה
לֹא יִנָּתֵן מְבֻקָּשָׁם הַמִּלְחָמָה.

 

רכישת מנוי arrow

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *