המבצר המדומיין של ההתנגדות

Getting your Trinity Audio player ready...

אנשי מדעי הרוח באוניברסיטאות משוכנעים משום מה שהם מעוז של אלטרנטיבה מוסרית לשלטון. דברים שרואים מתוך הגילדה

את התואר הראשון שלי, במדעי הרוח, למדתי באוניברסיטה הפתוחה. מתחתי את התואר על פני שנים ארוכות, ואחד הבילויים הקבועים שלי היה דפדוף בידיעון הקורסים, כשיטוט בין דוכני ממתקים ססגוניים, מתוך חיפוש אחר הנושא המרתק הבא שאזכה לצלול אל תוכו בסמסטר הקרוב. לא הכרתי את האוניברסיטה הרגילה, ולא ידעתי את שאני יודע היום: שבזכות שיטת הקורסים הכתובים, המסודרים, השקופים לקריאה ולביקורת עמיתים, זכיתי לרכוש ידע יקר-ערך, ענייני ורהוט – ופטרתי את עצמי מעונשם של מרצים המשתמשים בקתדרה כדי לשתף את שומעי לקחם במשנתם הפוליטית או בטעמם התרבותי, או, במקרה הטוב יותר, בעניין השולי – עם כל חשיבותו – שבו עסק מחקרם האחרון.

ייאמר מיד: האוניברסיטאות מלאות במרצים טובים, גם במדעי הרוח, המנחילים ידע רב ערך ומעניקים כלים חיוניים להצמחתם של חוקרים ראויים ולטיפוחו של שיח המעשיר את עולמנו הרוחני. אך לא פעם טועים אנשי סגל בהבנת תפקידם, וסבורים שההכשרה האקדמית היא גם חינוך-מחדש אידיאולוגי. מוטב לתלמידיהם, כך הם סבורים, ליישר קו עם רוח האקדמיה, 'להתפכח' מעמדות פרימיטיביות ולאחוז בעמדות 'נאורות' כיאה לבאים בשערי היכל הפרוגרסיביות.

אינני יודע אם הקוד האתי שניסח אסא כשר נחוץ ואינני יודע אם הוא מוצלח; אך הדיון גבהּ-הלהבות שהתחולל סביבו באקדמיה מלמד על התודעה הכוזבת הרווחת בה, שלפיה בין בנייני האוניברסיטאות מתחבאת איזו אופוזיציה מוסרית – ממשית או פוטנציאלית – שבזכותה נמנע הממסד מעוולות נוראות.

ראוי לנעוץ סיכה בבלון הנפוח הזה. העולם האקדמי הוא אכן שריד לעולם אחר, שבו זכויות ופריביליגיות מחולקות על פי כללים פנימיים של הגילדה. קרנות ומלגות, תקנים וקביעויות, מחולקים בתוכה על ידי ועדות עלומות הבאות לחזק ולחשק את השיטה, את בעלי הייחוס ואת חומות מגדל השן עצמן. בעידן השקיפות שבו כל ההיררכיות הושטחו על ידי המדינה המודרנית, אפשר לראות זאת באור חיובי: הרי לנו ממסד ארכאי ואליטיסטי, המופקד על החוכמה המצטברת של הדורות – ואשר עשוי להיות אלטרנטיבה לשלטון או מצפן מוסרי בעבורו.

אלא שבפועל האוניברסיטאות רחוקות מלהיות אופוזיציה אפקטיבית או מגדלור מוסרי. אכן, באופן מסורתי ואופנתי מקודמת בהם "חשיבה פרוגרסיבית", אך לא הרבה מעבר לכך. לאורך רוב המאה העשרים המוסדות הללו שירתו היטב שלטונות שהיה ראוי להתנגד להם, ואילו בחברות חופשיות, שאפשרו להם לשגשג, התמסרו לביקורת דסטרוקטיבית. בניגוד למדעי הטבע, שבהם פריצות הדרך הטכנולוגיות והרפואיות חייבות הרבה לאוניברסיטאות המחקר, במדעי הרוח האוניברסיטאות הן מוסדות של רפלקסיה ולא של יצירה: מהחוגים לספרות לא נובעות יצירות המופת, ומהחוגים למוסר לא צומחים המנהיגים שמוקיעים את משטרי הרשע או מעניקים בשורה מוסרית.

גם כיום יש אנשים המאתגרים את הממסדים השלטוניים או חושפים את עוולותיו, אך הם מצויים על פי רוב בעיתונות או ברחוב, ואינם נזקקים להגנתה של הגילדה האקדמית. אנשים כיעקב חסדאי או מוטי אשכנזי, אורי אבנרי או משה פייגלין אתגרו את האוחזים בהגה השלטון והובילו תהליכים חברתיים, בלי לאחוז בקתדרה או ליהנות מקרנות מחקר.

מדוע, אפוא, האקדמיה הישראלית רואה עצמה בשנים האחרונות כ"אוונגרד"? כנראה בגלל העובדה המקרית שחבריה שייכים למילייה שחדל מלהיות זה השולט במערכת הפוליטית בישראל. זו אליטה ממסדית, אלא שהיא שייכת לממסד הקודם. כישלון השמאל בבחירות מעניק לאנשיו באקדמיה הילה של אוונגרד ומין אנרגיה ריקנית של "התנגדות" המשתלבת היטב בשיח של "תיאוריות ביקורתיות" – ומתרפקת על המיתוס ההיסטורי של הקמפוסים כמחוללי התמורות הגדולים; מיתוס שגם אותו נכון יותר לזקוף למרץ הנעורים ותביעת האמת של הסטודנטים מאשר לרוחם של אנשי הסגל, שתמיד היו ותמיד יהיו, בסופו של דבר ולמרות הכול, בורגנים המייצגים את הסדר הקיים.


תמונה ראשית: צלם: BlueHorizon [CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)]

עוד ב'השילוח'

להמציא פטנט אחר
לשם שינוי
מהשקעה להעצמה: גישה חדשה למצוקת הפריפריה

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

4 תגובות

  1. חזי

    10.08.2017

    "החוגים למוסר"?

    הגב
  2. חיים

    11.08.2017

    לא מסכים. זה היה אולי נכון כשהשמאל היה בשלטון, אבל עכשיו כשהסדר הקיים הוא ימני – מישהו צריך לאתגר אותו וזה מה שחלק מהאקדמיה עושה. נכון שגם יש עניינים אחרים אבל עדיין כשהאקדמיה מסתכלת בעין ביקורתית על החברה זה תפקידה (בין השאר). הקוד האתי טוען שלא צריך לדבר על פוליטיקה – זה בדיוק שמירת הסדר הנוכחי

    הגב
  3. אני

    12.08.2017

    ואיך אתה מסביר את ההיסטוריונים החדשים שאיתגרו את הממסד ואת החשיבה על הנקבה/בריחה של 1948, או את הוויכוח בארכיאולוגיה בין אלה שרואים את התנ"ך כמקור היסטורי מדוייק ואלה שלא? תסכים איתם או לא – הם אתגרו את החשיבה של כולנו. ואני לא נזכיר אפילו פילוסופים וסוציולוגים ידועים מהארץ ומהעולם שאיתגרו את החשיבה של כולנו.

    הגב
  4. ישעיהו ברלין

    12.08.2017

    ניכר כי לא היית באקדמיה אמיתית, לו נכחת בהר הצופים היית יודע שזה שקר וכזב, שהפוליטיקה כמעט ואיננה קיימת בשיעורים (על מה שמרצים חושבים ומאמינים זה דיון אחר). אולי גם החוש הביקורתי שלך היה יותר מפוכח, אולי היית מבין שישנם אנשים שבאמת מאמינים באותם תיאוריות פרוגרסיביות שאתה כה בז להם ולא רק נוהים אחריהם משום שהם אופנתיים. אולי לא, הבוז המתנשא שלך מגעיל.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *