פרפר בחושך / יהודה הראל

פרפר בחושך

האם נוכל לנבא, לתכנן או ליצור את העתיד?

יהודה הראל

כרמל, 2002 | 214 עמ'

ספרו של יהודה הראל הוא מסה מהנה, עתירת ידע ואסוציאציות ואנקדוטות, אבל שיטתית במהלך שלה, נגד תכנון כלכלי וחברתי. הראל המתקרב כעת לסיום העשור התשיעי לחייו זכור בין היתר כאחד מחלוצי ההתיישבות בגולן, כאיש 'הדרך השלישית' וחבר מטעמה בכנסת, וכקיבוצניק שעשה, מתוך לימוד, תהייה והתנסות, את הדרך ממרקסיזם אל חיבור ספרו הקודם 'להפריט!'. כאן הוא בונה תזה נרחבת, המתחילה מן הפילוסופיה ומשתהה ארוכות בפיזיקה, מבקרת בביולוגיה ולא בורחת מן ההיסטוריה.

תחילתו של המסע בבירור רעיון הסיבתיות ומושג הכאוס. המדע, הוא מראה, ויתר על הסיבתיות החד-משמעית והעדיף על פניה את ההסתברות. אך הסתברות אין פירושה כאוס, והאדם עסוק ביצירת סדר, וזאת, כפי שהוא מראה בפרק הבא, באמצעות האינפורמציה. השפה, הכתב, התקשורת, המתמטיקה, וגם העבודה האנושית עצמה, כולן הופכות חומר לאינפורמציה; "המאמץ לחפש סדר, לעשות סדר ולשמור על סדר הוא מהות החיים".

אך במאמץ הזה פורע פרעות עיקרון האנטרופיה, החוק השני של התרמודינמיקה: נטייתה של כל מערכת של סדר לעבור למצב כאוטי. הראל סוקר את המאמץ האנושי להתגבר על כך, במדע ובטכנולוגיה וגם במדעי החברה ובכלכלה, ועומד על כישלונותיהן של האחרונות. פרקיו האחרונים של הספר פונים לכישלונות מפוארים ועגומים במיוחד, ובראשם זה של האאוגניקה: הניסיון לפקח על הִתרַבות בני אדם כדי להשביח את הגזע. אל הפתרון חותר הראל באמצעות מושג הסדר הספונטני: התקדמות החברה והאדם אינה יכולה להיעשות באורח מתוכנן מגבוה, כי אי אפשר להתגבר על היסודות הכאוטיים בקיום. החתירה לסדר היא ספונטנית, מלמטה, ומתוך התפתחות ולא מהפכות. "היד הנעלמה" בכלכלה היא הדוגמה המובהקת לכך. גם האבולוציה על מנגנון הברירה הטבעית שלה.

"הסיבתיות וההסתברות הן תנאי למדע, לתכנון, לארגון, לעבודה – וגם לחיים עצמם", כותב יהודה הראל סמוך לסיום. "למדנו שהן קיימות, ואולם רק כמקרה פרטי שאינו כולל, בין השאר, מערכות מורכבות, סבוכות ורחבות, טווחי זמן ארוכים מאוד, את תורת הקוונטים ואת עולם החלקיקים התת-אטומיים. התכנון, המדע והעבודה רלבנטיים וחיוניים רק במרחב שבו כבר קיימות הסיבתיות וההסתברות. את המרחבים האחרים יש להשאיר לניסוי ולטעייה של הטבע ולתכנון הספונטני".