והימים לא חלפו
Getting your Trinity Audio player ready... |
והימים לא חלפו
אלי עמיר
עם עובד, 2024 | 276 עמ'
אלי עמיר חוזר ברומן שכמו רבים מספריו הקודמים מגולל פרקים מסיפור חייו. הפעם הוא מספר על חוויותיו כעולה חדש מעיראק בצבא ובאוניברסיטה – תוך דרמטיזציה קלה ושינוי שמות. רק שהפעם נראה שהסופר המוכשר כתב חצי סיפור בניסיון להגיע לסיפור שלם. הספר מחולק לשלושה חלקים שהם בעצם שניים, שכן החלק השני והחלק השלישי נכרכים יחדיו לגוש עלילתי מבלבל למדי, בעוד החלק הראשון נהיר.
נהיר – ואף מרתק. עמיר של החלק הראשון סוחף אחריו את הקורא אל עולם רומנטי ואכזר גם יחד, עולמם של החיילים המשרתים בשנות החמישים סמוך לגבול שקרע את ירושלים. מחנה שנלר, שבו שירת עמיר בעצמו, מתואר בטוב טעם כזה שגורם לך לרצות לחזור לזמנים המאתגרים ההם ולחוות את הפשטות שיש במחנה הצבאי הפתוח אך הסודי, המעורב אך המפורד, הגזעני והמכיל, שבו כל ההוויה הישראלית מרוכזת לה בכאוס מאורגן ויפה להפליא. המסתורין של הסיפור שואב את הקורא.
בתוך כך עמיר שוזר היטב את קשיי התרבות וההסתגלות של העולים מארצות האסלאם במדינה הצעירה. הוא עושה זאת בעזרתה של הזמרת אום-כולת'ום, המופיעה דרך דמיונו של גיבור הספר נור (הלא הוא עמיר בעצמו). ברגעי הקושי אום כולת'ום, מלכת החפלות האנטישמית ממצרים, צצה בסיפור – גם בשיריה, אך גם כדמות מלטפת ומרגיעה. עם שיריה המתוקים, ובעזרת החום האימהי והביטחון שהיא משרה על נור ועל חבריו, היא מגשרת על פערי התרבות ורגשות הנחיתות שחוו היהודים דוברי הערבית בישראל.
אבל היופי הספרותי מושך הלב שאפיין את תחילת הספר אחת נעלם בחלקיו הבאים כלא היה. נדמה כי הסופר איבד את המוזה, או שמא היה מחויב לעמוד בלוח זמנים נוקשה שלא הותיר לו את היכולת להשלים את הספר בנחת. החלק הראשון של הספר נגמר לא פתור, בלי פיתוח דמויות מספק ועם שלל קצוות פרומים. החלקים הבאים אינם פותרים זאת: הנער החייל נהפך לדמות אנמית, שמאפייני האישיות היחידים המוסיפים ללוות אותו הם אהבתו הגדולה לאום-כולת'ום וחוויותיו המורכבות בכל הנוגע לחיבתו למין השני. גם שאר הדמויות אינן מתפתחות בצורה ברורה; הן מותירות את הקורא לא רק מבולבל אלא גם תוהה למה הוא ממשיך בקריאה. בלִיל האהבות הלא מוסבר של הדמות הראשית מסופר לקורא במהירות שיא שאינה מותירה מקום לא לאהבה ולא לשנאה, לא לחיבור ולא לדחייה. רמזים מטרימים שקיוויתי שיאספו את שברי הספר לכדי יצירה ראויה נזרעו אך לא נבטו, לא הנצו ולא נשאו פרי.