פודהורץ על ארנדט על אייכמן הקדמה מאת עשהאל אבלמן בשנת 1961 סיקרה חנה אָרֶנְדְט את משפטו של אדולף אייכמן לשבועון ניו יורקר. המלומדת היהודייה שנמלטה מגרמניה הנאצית לצרפת בשנות השלושים, והיגרה לארצות הברית בשנת 1941, הייתה בשלב זה אינטלקטואלית מוכרת ומוערכת בעיקר בזכות ספרה הגדול יסודות הטוטליטריות, שראה אור כעשור קודם לכן. דיווחיה של ארנדט מ"בית העם" בירושלים פורסמו בהמשכים בניו יורקר, ולאחר מכן, ב-1963, ראו אור כספר שכותרתו אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע.[1] הספר עסק בעיקר בהשמדת היהודים על ידי הנאצים, בתפקיד שמילא אייכמן בתהליך זה, בהליכי המשפט עצמו כפעולה ישראלית בעלת מטרות פוליטיות, וכן –