רחם מלאכותי

רחם מלאכותי

אתיקה, הלכה ומשפט

שלמה יעקובוביץ

פרדס, 2024 | 172 עמ'

רחם מלאכותי הוא מקרה-קצה עתידני-למחצה, שמחבר הספר שלפנינו בוחר בו ככותרת כדי לציין שדה שלם של תופעות הקשורות בהיריון ולידה החורגים מדרך הטבע. כפי שהוא מסביר, היותו של האדם יצור שנולד, ילוד-אישה, יליד אב ואם, היא מן היסודות המגדירים את התרבות ואת החברה. האפשרויות האחרות אם במעט אם בהרבה, שנוצרו מן המאה העשרים ואילך, מזעזעות עמודי יסוד אלו. הפריה חוץ גופית, פונדקאות, תרומת זרע או ביצית, השתלת מקטעי שחלה, שיבוט עוברים – כל אלו מעלים שאלות, העולות לעיתים גם על סדר היום הציבורי.

על פי מה נקבעת אימהות, הגנטיקה או נשאות ההיריון? ומה אם אין נשאית להיריון, וגם אין אם גנטית, אלא תאי הרבייה משובטים והרחם מלאכותי, אינקובטור לא אנושי המכיל את כל צורכי ההזנה? ומי שאין לו אם, מבחינה זו, איזה אדם הוא? ומה למשל לגבי הפלה מלאכותית או השמדת עוברים בהריונות שאינם ברחם האם? האם דינם שונה? והסוגייה הנוראה מכולן אולי, האפשרות לייצר בני אדם על פי הזמנה. לחלקן של השאלות הללו התרגלנו, ועדיין השלכותיהן מעוררות מחלוקת ומצריכות חשיבה. אלו הן שאלות יסוד: שאלות יסודנו.

כותרתו הראשית של הספר, "רחם מלאכותי", היא אם כן כותרת מקצינה, המבליטה מקרה האוסף אליו את כל הדילמות מן המקרים החלקיים, הנפוצים יותר בחיינו, שהדיון בהם תופס את רוב רובו של הכרך. בכך הוא מקדם את פני העתיד באמצעות סקירת שאלותיו של ההווה המוביל אליו. כותרתו המשנה של הספר מציינת מאפיין-יסוד אחר בו. "אתיקה, הלכה ומשפט", היא אומרת. אלה הם בעצם שלושת חלקיו של הספר. כלומר, הסוגיות נבחנות לאורך הספר יותר מפעם אחת, שכן הוא מציע שלוש התבוננויות בהן. התבוננות אתית, התבוננות הלכתית והתבוננות משפטית. כולן אכן התבוננויות: המחבר נמנע מלהציג את עמדתו, ומסתפק בסקירתן של עמדות קיימות.

החזרה על הסוגיות בשלושה צירים היא בעלת חסרונות ברורים. כל סוגיה ספציפית מפורקת לשניים-שלושה דיונים, ומוצגת מחדש, לפעמים לתסכולו של הקורא.  לעיתים היא גם לא עקבית. למשל, החלק על אתיקה מכיל מבואות לאתיקה, מה שאין כן בחלקים על הלכה ומשפט. וכדי לא לייגע יותר מדי, סקירה מדעית קצרה על הרחם המלאכותי מופיעה בפרק ה'הלכתי' על אודותיו ולא באחרים. וכן הלאה.

אך יש בחלוקה המשולשת הזאת היגיון ומשמעות משלה. האתיקה, ההלכה והמשפט מתבוננים על הדברים בצורות שונות. אלו אינן בדיוק שלוש גישות וגם לא שלוש משפחות של גישות. הרי ההלכה היא סוג של משפט; וההלכה וגם המשפט מיוסדים על אתיקה, בין הטרונומית בין אוטונומית; והמשפט הישראלי מכיל גם שיקולים הלכתיים; וכן הלאה. אך ההפרדה בין השלושה מאפשרת לספר סיפור מלוכד, יחסית, על כל אחת מהסוגיות ועל התחום בכללותו. יש תועלת ברורה בהעמדת גישות אתיות עקרוניות זו מול זו; בהצגת מחלוקות הלכתיות בתוך הקשרן ההתפתחותי, ומתוך הבנה של אתוס המשפחה וקדושת-החיים היהודי; ובסקירה מעשית-יחסית של ענייני ההולדה בדין הישראלי על ועדותיו, תקדימיו ועימותיו.

כללו של דבר, הספר מספק הזדמנות נגישה יחסית להתוודע לסוגיות יסוד המטלטלות לראשונה בהיסטוריה את מהות חיינו; הזדמנות עשירה בזוויות ראייה, ועדיין מדגישה בבירור את ראייתו של הקורא  הישראלי-יהודי ואת צרכיו.