לקראת ספרות ענברית

נתן ועמוס
אסף ענברי
ידיעות ספרים, 2026 | 255 עמ'
 
בשנת 2000 פרסם אסף ענברי, אז מאסטרנט באוניברסיטת תל-אביב, את מסתו הראשונה בכתב-העת 'תכלת' – "לקראת ספרות עברית".[1] טענתו המרכזית הייתה שלספרות העברית ישנם מאפיינים ייחודיים המבדלים אותה מהספרות המערבית שנציגתה המובהקת היא הספרות היוונית. עוד טען ענברי הצעיר כי "גרעין המורשת הטקסטואלית שלנו מצוי בספרות, ולא בטקסטים העיוניים – ההלכתיים, הפילוסופיים והמיסטיים – הכלולים במורשת זו".[2] בספרות העלילתית, ולא זו אף זו: בסגנונה. זוהי "ספרות המממשת את עקרונותיה של פואטיקה מסוימת, שהתנ"ך הוא המימוש הראשון שלה".[3] כדי להבין מהי ספרות עברית, ענברי נטל על עצמו את מלאכת האנליזה של הסגנון המקראי.
אם כן