מ"ערכים ציוניים ויהודיים" ל"זהות ישראלית במרחב משותף", ומ"מצוינות" ל"למידה מצמיחה": האבולוציה המזורזת במסמכי החזון של משרד החינוך בעשור החולף מדי שנה מפרסם משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים מסמך "אבני דרך" ובראשו מטרות משרד החינוך לשנה זו. נדיר לראות דיון
הגנת בית הדין לעבודה על ועד נמל אשדוד, ערב תחילת התחרות, היא איוולת וחרפה מוסרית הממשיכה מסורת רעה "אחרי 7.5 שנים: עובדי נמל אשדוד קיבלו בחזרה את הזכות לשבות": כך בישרה כותרת ב-Ynet כמה ימים לפני תום השנה האזרחית. מדוע
שרי חינוך מימין ומשמאל מנסים להנחיל ערכים באמצעות המערכת הריכוזית, ונכשלים. המכינות הקדם–צבאיות מצליחות בכך, מכוח יוזמה חופשית ומקומית בשיח הציבורי רוֹוְחים שני טיעונים עיקריים בעד מחויבותה הבסיסית של המדינה – ואף אחריותה – לחינוך ילדי אזרחיה. הטיעון הראשון נאמר
גישת 'הילד במרכז' והחינוך ליצירתיות הפכו לעקרונות מנחים במערכת החינוך הישראלית. התוצאות לא מרשימות במיוחד: את מקום הידע והמסורת התרבותית החליפו תועלתנות כלכלית וריקנות ערכית. ירידה לשורשי הגישה מבהירה את הסיבות לכך "האם בתי הספר הורגים את היצירתיות?" היא
ארגון "שוברים שתיקה" מציג עצמו כמי שחרד למוסר הלחימה הישראלי, וגובה עדויות כדי לעורר מודעות ל"מחיר הכיבוש". עיון שיטתי בעדויות עצמן מצביע על כשלים עמוקים בניתוח ועל יצירת מצג-שווא תוך פגיעה בצה"ל אברהם תומר מטרת הארגון היא להעלות את
