משה קופל

במערכה על הרפורמה המשפטית בישראל, שהחלה ב-4 בינואר 2023 והסתיימה ב-7 באוקטובר אותה שנה, היה לי מושב בשורה הקדמית.
מהפכת המידע תשנה לטוב ולרע את הפרקטיקה החברתית-אנושית המקובלת, ובפרט את זו הדתית. המסורת היהודית תצטרך לעבור הסתגלות ניכרת, אך יש לה גם מה להציע בתמורה

ישנן "שאלות גדולות" שהעיסוק הפילוסופי בהן חסר תכלית. מסה על האמונות שכל אדם מחזיק בהן בהכרח, ועל החשיבות שבהכרתן נסו לשוחח איתי על הוכחות לקיומו או אי-קיומו של האֵ-ל, וכנראה תמצאו אותי מפהק. פצחתם בדיון בעד ונגד בחירה חופשית? אני

בתגובה לתגובה "סודה המביך של אוטופיית המסורת" מאת דני אורבך, גיליון 14 בשעתו השארתי ללא מענה את התגובה של דני אורבך (״ההיסטוריה לצד היידי״, גיליון 9) למאמרי ״על שטריימל, שפת הזכויות, ועתיד החברה״ (גיליון 8) שעסק בהבדלים בין תפיסות המוסר

השקפת העולם הציונית הממלכתית רידדה את השיח השמרני בארץ. הגיע הזמן לשדרוג את המונח ״שמרנות״ אבקש להגדיר לפי שלושה רכיבים: העדפה לערכים מסורתיים וחשדנות כלפי שינויים מהפכניים; תמיכה בחירות הפרט והתנגדות לקולקטיביזם כפוי; הזדהות ודאגה לביטחונן של מסגרות קהילתיות, ובראשן

גיבושה של מערכת נורמטיבית מחייב רשויות חקיקה וגופי אכיפה, ניסוחים מחייבים והיררכיה שיפוטית? לא בטוח. המסורת מלמדת שזו פורחת דווקא בהיעדרן – תוך עיצוב מנגנון מורכב ומדויק. מסע אל שפת ההלכה של מיודענו שימען פרופ' משה קופל מן המחלקה למדעי

בין האינטואיציות המוסריות שלפיהן מתנהל יהודי חרדי, מודרני ומפוכח, ובין אלו המניעות יהודייה פרוגרסיבית, טהרנית ומעודכנת, פעורה תהום. על פי השכל הישר ועל פי העולה מהמחקר הפסיכולוגי והאנתרופולוגי, ספק אם המוסר של האחרונה יכול לקיים חברה אנושית לאורך זמן את

התחברות מנויים