הזהות הישראלית שביקשה להחליף את זו היהודית מוצאת את עצמה מתקשה לגבש רגש של אחווה לאומית, שהוא היסוד לקיום חברה. מבחינה זו, לפחות, החרדים מציעים תקווה לאחרונה נכנס לחדרי במשרדי קרן תקווה אדם גלוי-ראש שלא הכרתי קודם, והפטיר משפט אחד:

מחוזות "כל אחד והאמת שלו" היו זרים לה. היא אמרה את אשר על ליבה בחדות גמורה. ודווקא מתוך כך התייחסה לדעותיהם של אחרים בכובד ראש, ואף הייתה מוכנה לשקול את עמדותיה מחדש פרופ' רות גביזון, כלת פרס ישראל לשנת תשע"א

מוקדי ההתפרצות החמורים ביותר של נגיף הקורונה היו בערים החרדיות. האוטונומיה הקהילתית המתבדלת תרמה חלק משמעותי ביצירת משבר בריאותי, כלכלי ורוחני חריף. אימוץ חשיבה אסטרטגית יסלול את הדרך לפתרון התשתית למאמר זה הונחה כבר לפני כמה חודשים, בחודשי התמימות שבין

הפוליטיקה החרדית, הדואגת למגזר כמין תת-מדינה, רחוקה במהותה מפוליטיקת-זהויות. היא מבקשת לקדם ערכים קהילתיים משלה. לפני כשנתיים, מעט אחַר שדונלד טראמפ זכה בניצחונו הסנסציוני בבחירות לנשיאות ארה"ב, התארחו בביתי שני כמרים אמריקניים פרוטסטנטיים, אוהבי ישראל נלהבים, שהצטרפו למסע כמורה מאורגן