תנ"ך אופקים: יהושע-שופטים

תנ"ך אופקים: יהושע-שופטים

הרב שי פירון

ידיעות ספרים, 2026 |  272 עמ'

מפעל פירוש המקרא של שר החינוך לשעבר הרב שי פירון השלים את התורה והגיע אל הנביאים. המעיין בכרך החדש יתרשם מאופיו השימושי. כל פרק מספר הנביא מובא כפי שהוא, ואחריו באים עמודים ספורים של עיון בו. העיון אינו מבקש לבאר כל מילה וגם לא כל פסוק, ואינו מתעכב במיוחד על מבנים ספרותיים, ומנגד הוא נצמד למהלך הפרק ואיננו חותר למקמו במהלכים גדולים או לשזור אותו על קו דרשני. במקום כל זאת, הוא מתמקד בנושאים העיקריים בפרק, סוקר אותם על פי הבנת הכותב ובהתבסס על מבחר מפרשים ומסורות, ומעדיף בבירור להתעכב על שאלות רעיוניות ולקחים אקטואליים. הגישה היא יהודית-מסורתית, שאינה חותרת לזַהות אינטרסים ומבני כוח אלא נותנת אמון במחבר המקראי, ועם זאת נושאת את עיניה אל אשר מטריד את בן זמננו.

ספרי יהושע ושופטים מתהדהדים בחוזקה במציאות תקופתנו. אלה הם ספרי כיבוש הארץ והחיים בה במתכונת שבטית טרום-ממלכתית. קל לארוב כאן למחבר, איש פוליטי בעברו, יוצא סיעת 'יש עתיד' אם גם מן האגף הלא שמאלי שלה, ולחכות לראות איך הוא מטיף מוסר לכובשי כנען בסוּפה ולצאצאיהם הנוטים אל השחיתות והכוחנות. ולא היא. הזדהותו של הרב שי פירון כפרשן נתונה לנקודת המבט של המקרא עצמו ובמידה רבה גם לערכיו. האקטואליות בעיוניו הקצרים מתבטאת בזיהוי-עומק בין בני ישראל בימים ההם לבין הציונות, והזדהות עם שניהם.

פרק ו' בספר יהושע ישמש לנו דוגמה. זהו הפרק על כיבוש יריחו, תחילת כיבוש הארץ. העיון בו גולש כבר במפתן אל ניסיון ההתיישבות באזור יריחו ב-1872, ששמו המיועד היה, בנסיבות מקראיות מרתקות, "פתח תקווה". צורת הכיבוש הניסי של יריחו, שבע הקפות בתקיעות שופר ונפילת החומה, ורמזים מילוליים רבים שהמפרשׁ מוצא בתיאורה במקרא, לוקחים אותו אל שני שדות התייחסות פנים-מקראיים: סיפור הבריאה ומעמד הר סיני. בלב העיון בפרק עומדת העל-טבעיות של כיבוש ראשון זה, על רקע החזרה אל החיים הטבעיים המאפיינת את הכניסה לארץ בכללותה. מכאן עובר העיון אל שמירת ההבטחה לרחב הזונה, והלקחים המוסריים העולים ממנה, בהם הכרת הטוב ושמירה על חיי הפרט גם בעת מלחמה. על כנפי מדרשי חז"ל דואה פירון אל הערך הרוחני שיוחס לרחב, ואל הסיבות לכך שדווקא היא תוארה כאימם הקדומה של נביאים. ההשבעה שלא לבנות את יריחו, בסוף הפרק, שולחת את המחבר לסקירה קצרה של התגלגלות הבטחה זו והפרתה במקרא, ושוב לתולדות ההתיישבות הציונית ביריחו והכחדתה במאורעות תרצ"ח.

דוגמה זו מדברת בעד עצמה. אופקיו של תנ"ך אופקים מתאימים עצמם לאופקיו המשוערים של המקרא, ועימם אופקי גאולת ישראל בזמננו ואופקי התעניינותו של הלומד מן השורה.