"מעשיות אליס איילנד" לעורכים, דארה הורן כותבת נפלא. במאמרה המרתק, "המיתוס של אליס איילנד וסיפורי מוצא אחרים" ("תכלת" 41, סתיו התשע"א/2010), היא עוסקת בסיפורים שהשתרשו בקרב יהודי ארצות־הברית בדבר שינוי שמות המשפחה היהודיים עם הכניסה לשערי הארץ החדשה. הורן קובעת
לאחרונה נעו אמות הספים של עולם הארכיאולוגיה המקראית בעקבות חשיפתם של ממצאים חדשים בלב ירושלים העתיקה. במהלך השנים האחרונות שבו והשמיעו ארכיאולוגים בעלי שם את הטענה שתיאוּריה של ירושלים במקרא – מרכזה המפואר של הממלכה המאוחדת בתקופת דוד ושלמה -אינם
גם מוסר, כמו לשון, יכול להיות עניין של אינסטינקט. ברור לכם באיזו שפה כתוב המשפט הזה. ואולם, אם אבקש מכם להגדיר מערכת כללים שתקבע אם טקסט נתון כלשהו נכתב בעברית, ייתכן שתתקשו לעשות זאת. תאמרו, כנראה, שכדי להשיב על השאלה
הנה משפט שלוכד את העין גם בקריאה חוזרת של "נקודות החלטה", ספר הזיכרונות של הנשיא האמריקני לשעבר, ג'ורג' וו' בוש, שפורסם כשנתיים לאחר בחירת יורשו בתפקיד, ברק אובמה: "ארצנו תמיד שגשגה כאשר מעורבותנו בעולם נעשתה מתוך תחושת ביטחון בערכינו ובעצמנו",
מאז היווסדו בקיץ 1996, שם לו כתב העת "תכלת" למטרה לתרום ככל יכולתו לשגשוגו של עם ישראל ולהצלחתה של המדינה היהודית. הצהרת הכוונות הפשוטה הזו הייתה נחשבת אולי לבנאלית לפני עשורים אחדים, אבל באקלים הפוליטי הנוכחי אין היא מובנת מאליה.
מי שמבקש להצטרף לעם ישראל צריך לעמוד בפני ערכאה תובענית לאין שיעור מבית בדין הרבני. "מן המפורסמות הוא כי שום דת בעולם לא הייתה פחות להוטה אחרי גרים מאשר היהדות", כתב הוגה הדעות היהודי הסוציאליסטי משה הס.[1] ואמנם, בניגוד לנצרות
היהודי המסורתי הוא ברייה גמישה. הוא קשור למורשת היהודית בכל נימי נפשו, אבל בורר מתוכה את הרכיבים שיוכל לשלב בחייו מבלי לשאת בנטל הבלתי אפשרי של עול מלכות שמים. בארוחות המשפחתיות של ערב שבת הוא חובש כיפה לראשו ומקדש על
בשנת 1929 יצא האנתרופולוג האנגלי גרגורי בייטסון לפפואה-גינאה החדשה כדי לחקור את אורחות חייהם של השבטים הנידחים שהתגוררו באי במשך אלפי שנים מבלי לבוא במגע של ממש עם העולם החיצון. אחת הקבוצות שעוררו את סקרנותו הייתה היאטמוּל (Iatmul), שבט מטיל
עזה כמוות אהבה לעורכים, במאמר "עזה כמוות אהבה: אזהרה מקראית" ("תכלת" 44, קיץ התשע"א/2011), מציע ג'יימס דיימונד קריאה מעודנת אך נוקבת של הטקסטים המקראיים העוסקים באהבה, ובכך מרים תרומה חשובה לחקר התחום. מאמרו, המשובץ בתובנות מבריקות, חושף אזהרה רבת־חשיבות המופיעה
