דת ומדינה

החברה הישראלית עוצבה על ידי זהויות מבחינות המעצבות את חלוקת משאבי המדינה ואת השיח הציבורי. המסורתיות מציבה אפשרות אחרת לקראת יום העצמאות ה-71 פנה מגזין 'פנאי פלוס' לאנשי בידור ותרבות מובילים בישראל וביקש מהם להצטלם עם חפץ המסמל בשבילם "מה

הקדמה מאת אליעזר פויכטונגר מאה שנים מלאו בסתיו החולף להולדתו של משה שמיר, מענקי הספרות שידעה הרוח העברית. שמיר היה רב-אומן בר-אוריין, שהעמקתו במקורות היהודיים הקדומים, בהזינה את כוח-היוצר שלו, העמידה את תולדות עם ישראל בארצו במראה-חזון חי, חריף ומעורר

המיתוס שלפיו חוק השבות נחקק כמראה לחוקי נירנברג חסר שחר מבחינה היסטורית – ומזיק ביותר ליכולת העיצוב של מדיניות שבוּת מושכלת. הגיעה העת להעמיד דברים על דיוקם דיון סוער התקיים בכנסת בקיץ 2020 בעקבות הצעת חוק לצמצום זכאותם של נכדים

אבי הנאו-שמרנות, אירווינג קריסטול, הבין שהחברה המערבית שברירית הרבה מכפי שהיא נראית. כתרופה למוסר הליברלי החותר תחת יסודותיה, הוא הציע שיבה לאתוס הבורגני ולעמוד התווך שלו – הדבקות הדתית א שלושת עמודי התווך של השמרנות המודרנית הם הדת, הלאומיות והצמיחה

בעולם שאימץ תפיסה פרוגרסיבית, מי שמבקשים לשמור על ערכיהם אינם יכולים להסתמך על עקרונות כחופש הדת, חופש הביטוי וחופש המצפון. הללו אינם תופסים עוד בעולם החדש חופש ביטוי, חופש דת ומצפון – מוסדות אלה הם המעניקים לאדם את הביטחון ואת

השיח הציבורי סביב תופעת סרבנות הגט רווי בהנחות שגויות. התמורות המשמעותיות שחלו בעשורים האחרונים בהיקף התופעה ובטיפול הממסדי בה מעוררות אותנו לחשיבה-מחדש על דרכי העיסוק בסוגיה ועל פתרונותיה בעיית סרבנות הגט נתפסת כאחת הבעיות החברתיות החמורות ביותר במדינת ישראל –

מדינה יהודית אינה רק מדינה שבה חיים יהודים רבים אלא גם מדינה המגשימה את ייעודו של העם היהודי. כדי לעצב את מדינת היהודים לאור ערכי החירות, הצדק והשלום המקראיים, ברוחה של מגילת העצמאות, נדרשת התגייסות משותפת לנוכח גוניה המרובים של

הפוליטיקה החרדית, הדואגת למגזר כמין תת-מדינה, רחוקה במהותה מפוליטיקת-זהויות. היא מבקשת לקדם ערכים קהילתיים משלה. לפני כשנתיים, מעט אחַר שדונלד טראמפ זכה בניצחונו הסנסציוני בבחירות לנשיאות ארה"ב, התארחו בביתי שני כמרים אמריקניים פרוטסטנטיים, אוהבי ישראל נלהבים, שהצטרפו למסע כמורה מאורגן

יש לנו סיבות מצוינות להישאר יהודים, אנו זקוקים גם להשקפה מדינית שתסייע לנו לעשות זאת באופן הטוב ביותר א בשנת 1962 נשא הפילוסוף המדיני היהודי ליאו שטראוס ב"בית הלל" בשיקגו הרצאה ששומעיה זכרוה עוד זמן רב. כותרתה הייתה "מדוע אנחנו

התנועה הציונית יצרה שינויים גדולים בחיי העם היהודי; כעת הגיעה השעה לשמר ולטפח את הישגיה א לכל אורך ההיסטוריה האנושית, דנו הפילוסופים הפוליטיים בשאלות על אודות הטוב והרע, הצדק והעוול, ועמדו על ליקויים יסודיים בסדרי החברה הפוליטית ועל דרכים לתקנם.[1]

התחברות מנויים