דינה ברזילי המדומיינת, מן השיר של להקת הנח"ל על חיילי השלישות, חזרה בגדול כדינה זלבירי, או משהו כזה, ועל כנפי התיקים והניירת יצאה לכבוש את העולם סֶגֶן עַם יִשְׂרָאֵלִי הָלַךְ מִדֵּי פַּעַם לַקַּלְפִי וַאֲנַחְנוּ נוֹתַרְנוּ לְבַד כְּתָמִיד בַּמִּשְׂרָד עִם קְבִיעוּת

אחד עשר מתפללים נרצחו בטבח הגזעני-אנטישמי בפיטסבורג, בתפילה שקראו בה על העקדה ועל מהפכת סדום ועמורה. אחד עשר בני שתי משפחות שלמות נספו בשתי תאונות דרכים ליד ים המלח. הטור השירי השבועי במתכונת פיוט בְּנֵי בְּרִית וּבְנוֹת בְּרִית הִכְנִיסוּ בִּבְרִית

למה מטביעים לנו את האוכל במלח, לאן נעלמו הממלחות, מה עושה מלח לחילזון, מי מלח הארץ שזרה לנו מלח על הפצע, ואיך כל זה מתחרז עם אקטואליה עִנְיָן שֶׁל טַעַם, אֲבָל מֵילָא: גַּעֲגוּעַי לַמִּמְלָחָה. אֵי-פַּעַם, כְּשֶׁבָּזַקְנוּ מֶלַח… הַיּוֹם הֲרֵי שָׂמִים

הלבבות שבשמאל החזה שוב פועמים בחרדה משותפת: היינתן לנשיאת הסניף של הארגון האנטישמי האלים לממש את זכותה ללמוד באוניברסיטה העברית? אוּנִיבֶרְסִיטָה עִבְרִית מְגַוֶּנֶת בַּתַּפְרִיט: מְקַבֶּלֶת מְחַבֶּלֶת, מְתַבֶּלֶת – וְלַוְּרִיד. אֶל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה מִהֲרָה הַמְּסִיתָה. טָסָה מִמּוֹלֶדֶת נָאסָ"א טָסָה בִּידִיאֵס אִתָּהּ טָסָה

הצנזורה המוטלת כיום במערב על המחקר המדעי, ומענישה חוקרים שממצאיהם אינם מאשרים את תיאוריות המגדר והפוסט-קולוניאליזם האופנתיות, היא המשכה הרעיוני והמעשי של ההכוונה המרקסיסטית של המדע בברית המועצות הַטֶּבַע מוּצָק. הַטֶּבַע בִּרְיוֹן. אֵיךְ לָשִׂים עַל הַטֶּבַע אַפְסָר? יֵשׁ אוֹמְרִים: עַל

במקום להתייחס לאלכוהול כסם מסוכן, מתייחסים לסמים כאל אלכוהול משעשע. אולי הרוגי הנהגים השיכורים ומסיבת הטבע בימים האחרונים ישנו את דעתנו אוֹמְרִים: הַשּׁוֹתֶה מְבֻשָּׂם. אַךְ הַכֹּהַל הוּא סַם. הִנֵּה, הוּא הָרַג. בְּאַקְרַאי. כְּמוֹ קָסָאם. אוֹמְרִים: הַסַּם שָׂמֵחַ. עַל הַחַיִּים הוּא

הפלגת-דמיון של אורי צבי גרינברג בשירו "באוזני ילד אספר" הייתה למציאות בהירצחו של ארי פולד, שרדף בנשימותיו האחרונות אחר רוצחו אִלּוּ קָמוּ עָלָיו בְּסַכִּין וְתָקְעוּ בוֹ בַּלֵּב – וְזִנֵּק עִם סַכִּין בְּלִבּוֹ מֵעַל לְגוּפֵיהֶם. – אורי צבי גרינברג קָמוּ עָלָיו

התשובה והסליחה, האמון באדם שחטא והחליט לשנות את מעשיו, הם המצאה ישראלית עתיקה. איך קרה אם כן שהזירה הציבורית בישראל איבדה אותה לחלוטין? הִכָּנְסוּ לְוִיקִיפֶּדְיָה אֶל הָעֵרֶךְ "תַּגְלִיּוֹת וְהַמְצָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל" וְתוּכְלוּ מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב לְהִתְפָּעֵל. מֵהַצָּלָה וְעַד נוֹחוּת מִנַּעַל סוֹרְס

איך נזכור את שנת תשע"ח? אולי כשנה של מגפות חברתיות ואחרות. נקרא לזה מגרפות לִי זֶה קַל: בְּתַשְׁעָ"ח בִּקַּרְתִּי בְּתשֶׁעחְיָה. אַךְ זֶה לֹא מְעַנְיֵן אֶת הַשְּׁאָר. אֵיךְ נִזְכֹּר אוֹתָךְ, אַתְּ שֶׁעוֹדָךְ נִמְשֶׁכֶת, תַּשְׁעָ"ח? אוּלַי נִזְכְּרֵךְ בִּזְכוּת מֶזֶג אֲוִיר שֶׁהָיָה סָבִיר,

חוזרים ללימודים אחרי חופש עמוס. סיכום ומסקנות במעט מילים והרבה חרוזים בַּסָּלוֹן כְּבָר זָלוֹל זָלַלְנוּ. בַּמָּלוֹן כְּבָר הַכֹּל כָּלַלְנוּ. וְגָלַלְנוּ עַד סוֹף הַסְנַפְּצֶ'ט. וְצָלַלְנוּ עַד בּוֹא הָאַפְּצִ'י. כְּבָר רָאִינוּ עוֹנָה כְּפוּלָה שֶׁל נוֹעָה הַגַּם כֵּן כְּפוּלָה, וּשְׁכוּנָה וְצָפוּף וְאֵילַת וְאִבַּדְנוּ