לאורך שנות פועלו הקפיד השופט יוסף אלרון על לשון החוק ושמר על קשר עין בין המשפט למציאות. בתקופה של אקדמיזציה מואצת בעולם המשפט, התנהלותו השמרנית אינה מובנת מאליה והיא ראויה להערכתנו בעת פרישתו

המשבר המשטרי שישראל שרויה בו מספק הזדמנות לקדם שינוי מוסדי שיבצר את הדמוקרטיה והחירות לשנים רבות. הקמתו של בית מחוקקים עליון היא צו השעה. כך זה יעבוד

פסק הדין "אפרופים" נחשב לדגל האקטיביזם השיפוטי במשפט האזרחי; מרכיב חיוני בפרויקט המטמיע בציבור ערכים באמצעות כוחה הכופה של מערכת המשפט. המאמצים לתקנו נתקלו בחומה בצורה. אבל יש דרך לסייג אותו

מתווה לוין-סער כולל כמה שינויים לטובה, אך בכל הנוגע לתיקון האיזון בין הרשויות הוא עלול לגרום יותר נזק מתועלת

במערכה על הרפורמה המשפטית בישראל, שהחלה ב-4 בינואר 2023 והסתיימה ב-7 באוקטובר אותה שנה, היה לי מושב בשורה הקדמית.

שומר בקפדנות על גבולות תפקידו, אינו משמש שומר סף, לא ניצב מעל לציבור או מעבר לחוק, ומותיר למחוקק את המילה האחרונה בשאלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות סבוכות וקשות. השופט השמרן: דיוקן

התערבות בג"ץ במדיניות חוץ וביטחון אינה הולמת את המסורת הדמוקרטית, ופוגעת ביכולתה של המדינה להגן על עצמה. למרות זאת היא מעמיקה והולכת, ולא רק באמצעות פסקי דין. עיון ביקורתי

המשפט הבינלאומי דומה יותר ללחץ חברתי בין מדינות מאשר למשפט. ישראל קפצה בנפש חפצה לפח היקוש לה בהאג ונתנה לגיטימציה להוקעתה ולקשירת ידיה מדינת ישראל התייצבה בינואר לדיון בבית הדין הבינלאומי בהאג בנוגע לשאלה האם היא מבצעת השמדת עם, החמורה

סובלנות להפרדה מגדרית היא מימוש ראוי לערכיה של ישראל כמדינה דמוקרטית, וראיית הפרדה כזו כמתבקשת לעיתים היא מימוש של ערכיה כמדינה יהודית. העמדה הדוגמטית של בתי המשפט מתעלמת מכל אלה החברה הישראלית עסוקה מזה שנים בשאלות פנים תרבותיות חריפות הנובעות

שלושה פסקי דין מהדהדים פרסם בית המשפט העליון של ארה"ב בסוף יוני, ממש לפני שהתפזר לפגרת הקיץ הקבועה שלו. שלושה פסקי דין שעוררו התלהבות רבה בקרב חוגים שמרניים, מרמור בקרב חוגים פרוגרסיביים, וחידוש השיח על המקום שתופס בית המשפט העליון