שיבתה של ישראל למציאות של איום קיומי דוחפת את הצדדים הניצים בתוכה אל שיתוף פעולה ציוני רחב – שיוביל גם את הציבור החרדי לחישוב מסלול מחדש לא מעט מפגשים נערכו בשנה האחרונה בין פעילי ומשפיעי ימין ושמאל ציוני. חלק מהמשתתפים

מטרת המבצע של ישראל בעזה, השמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, מתממשת. הצלחתו של צה"ל עולה על כל התחזיות, בהתחשב בתנאי השטח חסרי-התקדים. צריך רק דרג מדיני שיידע לקטוף את הפירות מאז התחיל מבצע חרבות ברזל, ולפחות מאז שוך ההלם

החופש לצאת מאזור הנתון במלחמה מוגן בדין הבין-לאומי לפליטי כל העולם, למעט ערביי ארץ-ישראל. אך אותן אמנות שכובלות אותם לרצועת עזה, מלמדות גם כי במצב הנוכחי חובה לאפשר להם לצאת ממנה הסאגה המוזרה של העברת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה –

לצד הטיפול בכשל המודיעיני של 7.10, חשוב להיות ערים לעוצמה הטכנולוגית שישראל וצה"ל מגלים כבר כיום במערכה. החזית הבאה קשורה מאוד בבינה המלאכותית בשנת 1953 כתב דוד בן–גוריון את "מסמך 18 הנקודות", שהוא עד היום המסמך הישראלי הרשמי היחיד של

התערבות של ארגונים בינלאומיים במלחמות לא-להם מתיימרת להגן על זכויות פליטים ועקורים, אך למעשה מאריכה את המלחמה, מחריפה את האיבה בין הצדדים, ומונעת מהמלחמה להגשים את מטרתה החיובית היחידה: השבת השלום שלום בטרם עת עובדה לא נעימה שרבים מעדיפים להעלים

מתוך שברי התפיסות המקובעות שהתנפצו בפרוץ המלחמה, יכולות לקום מחדש ההסכמות שכוננו את ישראל בשנותיה הראשונות. לשני המחנות יש על מה לוותר – ומה להרוויח בקרוב מאוד, שגרת הלחימה בעזה ובצפון תשוב ותתמזג עם שגרת המאבקים הפנימיים בישראל. היום שאחרי