לימודי "מולדת", שהיו אבן הראשה של מערכת החינוך בישראל, הפכו בהדרגה למקצוע המנחיל לתלמידים חינוך אזרחי נטול קשר לארץ ישראל. התפנית שמבקש השר קיש לחולל זקוקה לעוגנים ומנופי ביצוע
הגותו של מחבר 'הנסיך' ו'דיונים' נוגדת את כל הנחות היסוד של התפיסה הפוליטית המרכזית השלטת במערב בימינו. לנוכח המשבר שבו מצוי הליברליזם בן-זמננו, טוב נעשה אם נזכר במושכלות היסוד של ניקולו מקיאוולי על המצב האנושי
החברה הישראלית היא כיום אינדיבידואלית וליברלית יותר מאי פעם, אך גילויי ההקרבה וההשתייכות שהציפו אותה בעקבות הטבח והמלחמה לא באו יש מאין. מה שהנחילה לה ההיסטוריה קינן בה וחיכה לשעתו
תורת 'המלחמה הצודקת' של מייקל וולצר, "התנ"ך המוסרי של צה"ל", מתמרצת למעשה ניצוּל אזרחים בידי ארגוני טרור והארכת מלחמות. וולצר עצמו הקצין את גישתו במקום לסגלה לסכנת הג'יהאד. דרוש מתווה אחר
עלינו להפסיק לדבר על רגולציה לעומת דה-רגולציה, על שווקים מאוסדרים או לא. שווקים לא-מאוסדרים אינם קיימים, משום שהשוק הוא כוח מאסדר. עלינו להתחיל לדבר על הבחירה הניצבת בפנינו, בחירה בין רגולציה מדינתית לרגולציה בידי השוק.
ההשכלה הגבוהה בישראל אינה נתונה לפיקוח של הציבור. שינוי מוגבל במצב חריג זה ישבור את כוחנות האוניברסיטאות הוותיקות, יגוון את האחידוּת המחשבתית, יבטיח חופש אקדמי ויבריא את ההשכלה הגבוהה
פרדיגמת "כשלי השוק" נהפכה לאקסיומה בחשיבה הכלכלית. אך להתערבות המדינתית שנועדה לתקן את כשלי השוק יש כשלים משלה. תאוריית הבחירה הציבורית מבקשת לבחון אם התרופה אינה גרועה מהחולי
משאל עם מעולם לא נוסה בישראל, אבל הוא כלי נפוץ בדמוקרטיות המפותחות. שימוש שקול בו עשוי לחזק את אמון הציבור במוסדות המדינה, לשכלל את אוריינותו הדמוקרטית ולסייע ביישוב מחלוקות ובריכוך שסעים