ההסתייגות של הפרוגרסיבים ממדעי הטבע, ובעיקר מהמחקר של טבע האדם, מובילה לעיתים לפגיעה במחקר ולתופעות אבסורדיות – אך היא ממשיכה מסורת פילוסופית מכובדת של הומניזם רדיקלי. דרושה התמודדות רצינית במאמר זה נתאר את הקונפליקט העקרוני שבין הפרוגרסיביזם למדעי הטבע בשאלת

בתגובה למאמרים ולתגובות בענייני אנרגיה ואקלים בגיליון 31   במתוכנן או במקרה, הגיליון האחרון עסק בהרחבה בסוגיית האקלים. את מרבית דברינו כתבנו שם, ואנו שוקדים על ספר שייתן זווית יהודית, שמרנית ומבוססת כלכלה חופשית על הנושא. אנו מודים למערכת על

במקום להתמקד בהשקעות עתק בהפחתה זניחה של פליטת פחמן, על ישראל להתמקד בהסתגלות ולהוביל במתן מענה לפגעי האקלים וביזמות טכנולוגית השיח הציבורי בישראל בנוגע ל"משבר האקלים" ו"התחממות כדור הארץ", בדגש על השיח המשפטי-סביבתי, סובל בשנים האחרונות מליקוי מאורות של ממש.[1]

בתי המשפט בארה"ב הסתירו הכרעות פילוסופיות במהותן על מגדר ועל טבע האדם מאחורי שיח זכויות וראיות מדעיות מפוקפקות ומסולפות. התוצאה מלאה בסתירות וזוכה לביקורת חריפה מימין ומשמאל   בנאומה ב-2016 השוותה לורטה לינץ', היועצת המשפטית לממשל אובמה, בין מאבק השחורים

הספק האנרגטי, מנוע החיים והקִדמה של האנושות, מאוים כעת על ידי הפחד המופרז מפליטת גזי החממה. למדיניות המאמצת בבהלה מקורות אנרגיה לא יציבים יהיה מחיר כבד – בייחוד בארצות חלשות מָארִי אוּנְיַאנְגוֹ, בת שמונה, פוסעת בשביל העפר המוביל מהצריף שהיא

בשיח הציבורי הישראלי קיים ואקום באשר לחלופות המדיניות בצילו של "פתרון" שתי המדינות. להתנעת השיח נדרשים דפוסי חשיבה חדשים, בהשראת דרכי הפעולה המנחות יזמים טכנולוגיים כלי מרכזי להתמודדותה של מדינת ישראל עם סוגיות קריטיות לקיומה הוא שיח ציבורי ענייני, שנגזרות

פרקטיקת רישום הפטנטים נועדה להגן על ממציאים כדי שלא יימנעו מהשקעה בפיתוח טכנולוגיות חדשות – אך בפועל היא יוצרת עיוותים הפוגעים בקידום הטכנולוגי ובממציאים עצמם. הגיע זמנו של מושג הפטנט לפקוע; יש לו חלופות עוד לפני המהפכה התעשייתית, השתרשה במערכות

מוקדי ההתפרצות החמורים ביותר של נגיף הקורונה היו בערים החרדיות. האוטונומיה הקהילתית המתבדלת תרמה חלק משמעותי ביצירת משבר בריאותי, כלכלי ורוחני חריף. אימוץ חשיבה אסטרטגית יסלול את הדרך לפתרון התשתית למאמר זה הונחה כבר לפני כמה חודשים, בחודשי התמימות שבין