מסות

הקלישאה שלפיה "דת מייצרת אלימות" פוסחת על ההבדלים היסודיים שבין היהדות, הנצרות והאסלאם בכל הנוגע לכוח ומוסר לחימה. עמידה על הבדלים אלו חיונית לפתרון התנגשות הציוויליזציות המתחוללת בתקופתנו הדתות הן "שורש כל הרוע": כך הציע הביולוג הבריטי האתאיסט הנודע ריצ'רד

גם כשאיש לא קרא להם, הם מוסרים את נפשם להילחם, מגלים אומץ ויצירתיות ומפעילים כוח מתוך אהבת אדם. השתלשלות הגנטיקה התרבותית של הגבורה הישראלית מאורעות שמחת תורה תשפ"ד – אירועי הטרור הגדולים והנוראים ביותר בתולדות מדינת ישראל מבחינת היקפם, חומרתם

החופש המוחלט של הפרט, ושחרור המוסר מכבלי האמונה, הדת, החברה והמסורת, היו חלומם של חלוצי המודרניות, והם המובן-מאליו של זמננו. באמצע המאה ה-19 הבין פיודור דוסטויבסקי, בחושי הסופר החדים שלו, כי זהו חלום בלהות "התחלתי בחופש בלתי-מוגבל, וסיימתי בעריצות בלתי-מוגבלת".

בספרות, בקולנוע וגם בצומתי חיים מכריעים, התרבות בת זמננו מאמצת את הרגש ה"אותנטי" כקריטריון מנחה. לעמדה מרחיקת הלכת הזו אין גיבוי אפילו בשדה הטיפול הפסיכולוגי   "אהבה היא תשוקה, אובססיה, מישהו שאתה לא יכול לחיות בלעדיו. אני אומר, תאבדי את

ישנן "שאלות גדולות" שהעיסוק הפילוסופי בהן חסר תכלית. מסה על האמונות שכל אדם מחזיק בהן בהכרח, ועל החשיבות שבהכרתן נסו לשוחח איתי על הוכחות לקיומו או אי-קיומו של האֵ-ל, וכנראה תמצאו אותי מפהק. פצחתם בדיון בעד ונגד בחירה חופשית? אני

מה גורם לאנשים לקרוא ספרות-יפה בעידן הסדרות והרשת, עידן המפנה עורף לפנימיות, לחוויה הפרטית, לקשב הממושך ולאליטיזם? אולי בשאלה הזאת כבר נמצאת התשובה. מסע בעקבות ג'ונתן פראנזן, סְוֶון בירקֶרְטס ומישל וולבק   מצב הקריאה בכלל ומצב הספרות בפרט – שתי

כחברה עירונית, צפופה ועשירה, האתיקה שלנו מחייבת איפוק, ציות לכללים ו"חתימה נמוכה". אבל בפני המערערים על האתיקה הזאת נדרש לפעמים להפעיל את שריר הזרוע היום הכנסתי למישהו אגרוף בפרצוף. טוב, זה לא היה ממש היום, זה היה לפני זמן מה.

החשיבה הצינית חיונית כדי לגונן עלינו מפני פוליטיקאים ומוסדות מנוונים ומושחתים, אך הפרזה בה עלולה להוביל דווקא להעמקה של השחתה וניוון. מסע רעיוני בעקבות גישה פופולרית קצת יותר מדי ציניות במיטבה היא כלי חזק ומושחז המשמש לחשיפת הצביעות והשקר הפושים

שנתיים וחצי אחרי מלחמת העולם השנייה, כשכבר (ועדיין) לא היה ראש ממשלת בריטניה, כתב צ'רצ'יל סיפור על מפגש עם אביו, הלומד ממנו מה התחדש בעולם ביובל השנים שמאז מותו – ונעל את הסיפור בתיבה תרגם, ביאר וכתב דברי הקדמה: קובי

החוויה המיטיבה של היופי היא המושכת צעירים לפקולטות למדעי הרוח; אלא שהללו מלמדות אותם שמאחורי היפה רובצים רשע ואינטרסים, ממירות את חוויית היופי בתחושות כעס ואשמה, ומקימות דור אחיד ורדוד – המשוכנע שהוא מקורי ונועז כמורה באקדמיה בישראל ובצרפת, לימדתי

התחברות מנויים