קריאה צמודה בנבואות אחרית הימים של ישעיהו מגלה את יפעתן האמנותית והמוסרית – וגם תיאוריה מדינית שהקדימה את זמנה, ושהעולם החופשי מתקשה אפילו היום להכיל את מורכבותה: על רקע האימפריאליזם האשורי מוחק הזהויות מתנבא ישעיהו על שלום עולמי שאינו מבטל

העידן החדש, שבו ישראל נמנית עם הכלכלות המשגשגות בעולם, מצדיק עיון נוסף בפסוקים שהמקרא דן בהם במציאות דומה. אחריות חברתית כן, צדק חלוקתי לא דומה שככל שמצבה הכלכלי של ישראל משתפר, כך מתחזקת אי הנוחות של המאמינים בצדק חלוקתי. גם

הביטחון הכלכלי של הציוויליזציות הגדולות מוצג במקרא כבית עבדים משפיל, שבני ישראל נקלעו אליו אחרי שנתקנאו בתרבות החקלאית. בשורה ארוכה של סיפורים מעצים בפנינו המקרא את דמותו של רועה הצאן, זה שאינו מוסר את חירותו לשליטים ואפילו לא לאלוהים, ומניח