במִבצע מחקרי מקיף מראה דמיטרי שומסקי כי מנהיגי זרמיה השונים של הציונות לא היו רחוקים כל כך זה מזה בחזונם, וכי כל עוד פעלו בעולם של אימפריות רב-לאומיות ראו גם את עתיד היהודים כחלק ממערכת זו | ישראל ברטל דימיטרי
שיבתה של ישראל למציאות של איום קיומי דוחפת את הצדדים הניצים בתוכה אל שיתוף פעולה ציוני רחב – שיוביל גם את הציבור החרדי לחישוב מסלול מחדש לא מעט מפגשים נערכו בשנה האחרונה בין פעילי ומשפיעי ימין ושמאל ציוני. חלק מהמשתתפים
כמה מחשבות על דרכו של כתב העת, ודברי תודה, מאת העורך היוצא עם רדת הגיליון הזה לדפוס, אני מסיים את משמרתי כעורך ראשי של 'השילוח' – משמרת שהחלה עם ההחלטה על ייסודו של כתב העת, באביב של תשע"ו (2016), כמפעל
גם כשאיש לא קרא להם, הם מוסרים את נפשם להילחם, מגלים אומץ ויצירתיות ומפעילים כוח מתוך אהבת אדם. השתלשלות הגנטיקה התרבותית של הגבורה הישראלית מאורעות שמחת תורה תשפ"ד – אירועי הטרור הגדולים והנוראים ביותר בתולדות מדינת ישראל מבחינת היקפם, חומרתם
שתי תורות-אמונה רדיקליות, האסלאמיזם וה"נעורות", המסמנות "מדוכאים" ומתירות להם כל אכזריות ורוע, נפגשות יחדיו במתקפה על המערב הליברלי ומנצלות את מוסדותיו. העולם החופשי, ששכח לטפח עמוד שדרה ערכי, נושא עכשיו את עיניו אל ישראל 1 אלפי מחקרים נכתבו ושלל קולמוסים
מול האיום שאיתו אנחנו מתמודדים, העמדה המוסרית צריכה להיות פשוטה: על מדינת ישראל להגן על אזרחיה גם במחיר פגיעה באזרחים לא מעורבים בתוך "מודל חמשת שלבי האבל", אני נמצאת כרגע בשלב הכעס. השלב הראשון אמור לכלול הכחשה – והוא אכן
חזונו של הרצל היה חזון יהודי יותר מאשר מערבי, ומקור ההנעה אליו היה מאורע המזכיר התגלות. מחולל המדינה עדיין זקוק לגאולה ממסלפי דמותו לפני יותר מחמש-עשרה שנה פרסמתי (בצרפתית, ואחר כך באנגלית ובעברית) את ספרי על הרצל, 'הרצל: קריאה חדשה'.[1]
