הקדמה מאת מתנאל בראלי האבות המייסדים של ארצות הברית ביקשו לכונן רפובליקה. הם קראו בשקיקה ובהערצה את כתבי קיקרו; למדו ושיננו היטב את ההיסטוריה של הרפובליקות העתיקות ביוון וברומא, או אלו המודרניות בערי המדינה האיטלקיות, וביקשו ללמוד מלקחיהן; הבחינו בחדות
ספרו של פרופ' יעקב טלמון 'ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית' הוא אחד החיבורים המקוריים והחשובים שפורסמו על המהפכה הצרפתית. טלמון, שתר אחר שורשי האלימות הקשה של המהפכה בכתביה וברעיונותיה, ובהיסטוריה האינטלקטואלית של צרפת, מצא קשרים מטרידים בין הוגים ותאוריות של הנאורות
הקדמה מאת צור ארליך את הקריאה ב'על הדם' מאת שאול טשרניחובסקי כדאי להתחיל בסוף. בסונטה האחרונה בכליל, סונטה טו, העשויה מהשורות הראשונות של כל קודמותיה, ומסכמת את המהלך הרעיוני של היצירה; אך אפילו קודם לכן, במה שבא כך:
הקלאסיקה הרומית שלנו: על מפעלו העברי של שלמה דיקמן | הקדמה מאת דביר שוורץ מדור "קלאסיקה" בגיליון זה מוקדש לגוון ייחודי מתוך הספרייה העברית: שלפנו מתוכה הפעם לא קטע שנכתב במקורו בעברית כי אם כזה שתורגם מרומית, הלקוח מעבודתו
הקדמה מאת בנימין שוורץ המאמר הקלאסי "לביסוס הדמוקרטיה" נכתב לפני 85 שנים על ידי הפילוסוף פרופ' חיים יהודה רוֹת (Leon Roth), מראשי האוניברסיטה העברית. המאמר יצא לאור ארבע פעמים עד עתה, ופרסום זה ב'השילוח' הוא הפעם החמישית. מדוע זכה
משנת ההתחדשות של הגאון: הרב גלאזנר והתורה שבעל-פה הקדמה מאת יואב שורק הרב משה שמואל גלאזנר (1856 – 1924) היה מגדולי התורה המקוריים של מפנה המאה העשרים. במשך יותר מארבעים שנה שימש כרב הקהילה הראשית, האורתודוקסית, של קלויזנבורג (כיום קלוז'-נפוקה),
ישראל זנגוויל (1864–1926) היה סופר, מתרגם ופעיל ציוני יהודי-בריטי. ב-1895, זנגוויל בן ה-31 פגש את הרצל ונהפך לתומך נלהב של התנועה הציונית. הוא אף ביקר בארץ ישראל שנתיים לאחר מכן, אך בהמשך דרכו הפוליטית עזב את התנועה הציונית והקים את
