"אשלח הגיוני ליבי חוּצה": מזיכרונות הסופרת העברית הראשונה הקדמה מאת מיכל פרם כהן 'מזיכרונות ימי ילדותי, או: מראה העיר דווינסק', שנכתב ב-1902 ופורסם שנה לאחר מכן, הוא ככל הידוע ספר זיכרונותיה הראשון של אישה שנכתב בעברית.[1] ספרה זה של שרה
ברית המיעוטים המודרים: מנחם בגין ונאום הצ'חצ'חים הקדמה מאת אלעד נחשון מנחם בגין היה אדם מלא סתירות. מפקד מחתרת ונץ מדיני מובהק, שגילה רגישות יוצאת דופן לחיי אדם; ג'נטלמן אדיב וחם, שתקף ללא רחמים עמיתים שסירבו להיכנע לרצונו; פולני בכל
לחירות האומה – ויהי מה: פסח של ישראל אלדד הקדמה מאת יהודה עציון ישראל אלדד אהב את חג הפסח. הוא אהב פסיחה, רבולוציה. הוא אהב חירות – חירות של אומה הקמה וצועדת על רגליה. ואהבה היא מחויבות, ללא שאלות מה?
הקדמה מאת צור ארליך ה"מַחברת", הלוא היא המקאמה העברית – פרוזה מחורזת, סיפורית בדרך כלל, עתירת רמזי לשון ושיבוצים, אמרי חוכמה ופתגמים – נוצרת ברציפות זה כתשע-מאות שנה. נדודיה בין תפוצות ישראל הם כנדודי מרכזי היצירה העברית שמעולם לא חדלה
הקדמה מאת אליעזר פויכטונגר מאה שנים מלאו בסתיו החולף להולדתו של משה שמיר, מענקי הספרות שידעה הרוח העברית. שמיר היה רב-אומן בר-אוריין, שהעמקתו במקורות היהודיים הקדומים, בהזינה את כוח-היוצר שלו, העמידה את תולדות עם ישראל בארצו במראה-חזון חי, חריף ומעורר
הקדמה מאת יוסף יצחק ליפשיץ הרב יחיאל יעקב וַינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), מגדולי הפוסקים במאה העשרים, היה אדם רב-אנפין, שלרוב התקשו לעכלו. הביוגרפיה שלו והישגיו האינטלקטואליים מלמדים על המורכבות: הרב וינברג היה תלמיד ישיבות סלובודקה ומיר, ונחשב לאחד מגדולי תלמידי החכמים
לרגל 150 שנים להולדתו של ר' הלל צייטלין הי"ד הקדמה מאת אליחן אמיתי תולדות חייו של אדם שירי, "תולדות נשמה אחת" (כשם הביוגרפיה שכתב תלמידו, הרב ש"ב אורבאך), נישאות כשירה בפי מעריציו. ר' הלל צייטלין נולד בעיירה קורמה שברוסיה הלבנה,
מסע ומעש: מכתבי ויסוצקי מארץ ישראל הקדמה מאת יואב שורק בקיץ 1897, בימיה האחרונים של שנת תרנ"ז, התכנס בבאזל הקונגרס הציוני הראשון ביוזמתו ובהנהגתו של תיאודור הרצל. מכאן ואילך נישא שמה של 'הציונות' בפי רבים בעולם היהודי, ונוכחותה החלה להיות
