"התלוּש" הניהיליסט שהספרות העברית טיפחה בדור התחייה חוזר בגלגול עכשווי, מפוכח אפילו יותר. כי כאז כן עתה, הדרך להיחלצות מהניהיליזם היא ההתכנסות בסיפור: גשר של מילים על פני התהום פעם אמר לי א"ב יהושע במבט שובבי: "אי אפשר בלי קצת

רומן חדש של אסף גברון מציג תשתית אידאולוגית של דור: החבר'ה שהתבגרו פה בשנות השמונים, ואימצו את האתוס הליברלי על כרעיו וקרבו

בפופ האמוני המצליח, כמו גם באמונה עצמה, אפשר להבחין בין אלו שהאמונה מקנה אצלם ערך לאדם ולחיים, לבין אלה שנופלים לצידוק-דין ונרקיסיזם

הצלחתו המפתיעה של ספר על מזרח אירופה היהודית קשורה גם לעיסוקו בעמי האזור שהתענו מתחת למגף הרוסי. יש כיום קרבה הדדית בינם לבינינו, והיא עקרונית ועמוקה

שני הסופרים הבולטים בעולם ברבע הראשון של המאה מציגים עמדות מנוגדות כלפי האידאולוגיה המותקפת של התקופה. ייתכן שהשוני מתחיל בילדותם

יחזקאל קויפמן הראה כי אמונת הייחוד המקראית התייחדה בכך שהחליפה את המיתולוגיה בהיסטוריה, ואת עריצות הטבע ברצון החופשי. בעולמה, הכוח אינו מכריע, והאדם יכול להתווכח גם עם אלוהים