בהיותי תלמידת התיכון האזורי החילוני הסמוך למקום מגוריי בצפון-מרכז הארץ, השתתפתי בתוכנית בית ספרית שמותגה תחת הכותרת "מנהיגים צעירים". הייתה זו למעשה תוכנית העשרה חברתית לתלמידים מצטיינים במדעי הרוח והחברה. במסגרת התוכנית ביקרנו באוניברסיטת תל-אביב, זכינו לשמוע הרצאות ברמה גבוהה, וסיירנו במוזיאונים ובתערוכות. החלק ה"מנהיגותי" של התוכנית היה קשור במטלת הסיום שבה התבקשנו לכתוב על מנהיג לבחירתנו, וזהו. כשסיימתי את בית הספר התקבלתי, כמו רבים מחבריי, למכינה חילונית קדם-צבאית בצפון הארץ. ה"מכינה" על פי שמה אמורה להכין את חניכיה לצבא, אך דבר זה לא התרחש בעשרת החודשים שביליתי בין כתליה. ואולי זה לא היה אמור להפתיע אותי. הערכים החקוקים עד