אורך ימים / עשהאל אבלמן
Getting your Trinity Audio player ready... |
אורך ימים
עשהאל אבלמן
בלימה, תשפ"ד | 163 עמ'
ההיסטוריון עשהאל אבלמן, מחבר 'תולדות היהודים', היה בעת הקצרה האחרונה מחבר-שותף של ספר על תולדות שפות היהודים והשימוש בעברית, ושל ספר על מגילת קהלת. והנה, כעת שלח ידו גם ברומן-היסטורי למחצה (רומן למחצה באורכו, היסטורי למחצה בהתאמתו לכללי הז'אנר).
'לאורך ימים' פורס רשתו על תולדות הרעיון המשיחי והמיסטיקה בקרב היהודים משלהי ימי הביניים עד סמוך לזמננו – ומטיל רשת זו מתוך עלילה על משפחה וחבורה יהודיות במרכז אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים. בין פרקי קורותיהם של גיבורי העלילה המאוחרת משובצת לפיסותיה סקירה של תולדות המשיחים, מזרזי הגאולה, מחשבי הקיצין ורואי-דעת-עליון – סקירה כמעט מסודרת, במצטבר, אך סיפורית ומשובצת בסיפורים קטנים. קולומבוס ושלמה מלכו, האר"י והשפעת תומס מוּר האוטופיסט על דוד הראובני, ר' אברהם בן אליעזר הלוי והשראתו קצרת הימים של מרטין לותר כמבשר המשיח ליהודים – מצעד ססגוני של תקוות ואסונות, המתחרה בססגוניותו מהירת-התמונות של סיפור העלילה המרכזי.
הקשר שהספר רוקם בין אותם יהודים דוברי גרמנית בתהפוכות שבין קיסרויות, רפובליקות ומלחמות במאה הקודמת, גיבוריה של מה שנכנה למען הנוחות "עלילת ההווה", לבין פרקי ההיסטוריה הציוריים של הרעיון המשיחי, הוא קשר חלש אך בעל כמה ממדים. ראשית, במרכז עלילת ההווה נמצאת משפחה שאחד מבניה נעשה חוקר הרעיון המשיחי, וכן חבורת שחקנים-חובבים, סטודנטים, המנסה להעלות הצגת קברט ובה תמונות מתולדות המשיחיות. החוקר הנ"ל מוזמן להרצות להם, והרי לנו הזדמנות לשזור את ההיסטוריה ברומן. גם הרומן שלנו עצמו מוצג כמין מימוש מיסטי-למחצה לניסיון הנפל של אותו חוקר, פרנץ מארק, לכתוב רומן היסטורי ששמו 'אורך ימים'.
שנית, באופן עקרוני יותר, ידועה ההתלהבות של המפגש האינטלקטואלי בין יהודים צעירים בגרמניה בתקופה ההיא לבין הקבלה והחסידות, דווקא על רקע הרקע הרציונליסטי הקפדני, ובדרך כלל החילוני ואף המתבולל, של צעירים אלה. ביטוי עקרוני לכך משמיע המלומד שלנו, פרנץ מארק, בהרצאתו:
לאורך הדורות סברו חכמים יהודים רבים שתורת הסוד היהודית אינה אלא הבל, ובייחוד החזיקו בדעה זו מלומדים יהודים גרמניים מהדורות האחרונים. אך לדעתי זוהי טעות. לדעתי תורת הסוד ותורת המשיח היו תמיד לב לבם של החיים היהודיים, נשמתם, תחושתם הפנימית. אמנם, האדם המודרני, הרציונלי, עשוי לבוא במבוכה מול הרעיונות הללו, אולם תורת הסוד אינה חשה במבוכה זו כלל ועיקר, היא רק מוליכה את האדם אל פנימיות החיים. ומי יוכל להבין זאת יותר מכם – השייכים לעולם האמנות המודרנית של המאה העשרים. (עמ' 154)
שלישית, הרעיונות הגאוליים, החוזים לעיתים קטסטרופה קיצונית והיחלצות ממנה כסוף הגלות, מאפיינים במיוחד את גורלם של יהודים אלה, גיבורי עלילת ההווה שברומן הזה ודומיהם במציאות. מי מהם שנהה, מרצון או מכורח השעה, אחר ארץ ישראל, והגיע אליה, ניצל מן השריפה הגדולה; ומי שלא – לא.
כוחו של הרומן בציוריות העזה, המוחשת, של רבות מהתמונות שהוא מציג, אלו שמן העבר הרחוק ואלו שמן ההווה הסיפורי כאחד. חולשתו נעוצה בדלדולם של החבלים הקושרים בין עלילת ההווה לסיפורים ההיסטוריים. אפשר לחפש מקבילות ומוטיבים משותפים וחיבורים אסוציאטיביים או אידאיים בין כל פיסה מקורותיהם של גיבורי עלילת ההווה – טומי מארק שנהרג בחפירות במלחמת העולם הראשונה, אריך ואדלה ליפשיץ אנשי התיאטרון, ועוד ועוד – לבין פיסת ההיסטוריה המשיחית המוצבת כשכנה לה; אך בדרך כלל, אם ישנם קשרים כאלה, הם סמויים מדי מן העין. עלילת ההווה והסקירה ההיסטורית-משיחית מתקדמות רוב הזמן במקצים נפרדים.
הכותרת 'אורך ימים' מרמזת, כמסתבר בסוף הסיפור, גם לרבים של ים. אך קודם כול היא התחלה של "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" ושל "לביתך נאוה קודש, ה' לאורך ימים". כפשוטה, זו כותרת עגנונית כל כך, שפלא הוא אם עגנון לא השתמש בה לאחד מסיפוריו. עוד ניכרת השפעה עקיפה וברוכה של 'שאול ויוהאנה' של נעמי פרנקל, שזירת התרחשותו דומה.
אכן, עשהאל אבלמן יצר רומן שכמו נכתב באמצע המאה הקודמת, והדבר אמור בשבחו. ההוצאה החדשה, הבוטיקית, 'בלימה', זו שהחלה צעדיה זה-לא כבר בהוצאה מחודשת ל"מצווה הבאה בעברה" של גרשום שלום על השבתאות, היא בית לא מפתיע לספר זה, אף שרוב הספרים היוצאים בה, בעיצוב מעודן הנוטף יושֶן מחושָב, אינם יצירות סיפורת אלא מסות עיוניות. שכן עולם הרוח והסוד היהודי, עולם תעוזת הדמיון היהודי היוצר, הוא אשר תלוי וממלא את חלל בלימתה.
תמונה עליונה: Donatas Dabravolskas, באדיבות ויקימדיה