ג'יי-אר קלארק ודווייט ר' לי אדם סמית היה פילוסוף של המוסר, ותורת הכלכלה נולדה כדיסציפלינה שעסקה בשיקולים נורמטיביים ופוזיטיביים (דהיינו מבוססים על נתונים ותוצאות) כאחד. עם הזמן, כשהכלכלה הפכה "מדעית" יותר, הניתוח הפוזיטיבי של תוצאות הפעילות הכלכלית דחק בהדרגה לשוליים את הניתוח הנורמטיבי של המוסריות של פעילות זו. כיום גאים כלכלנים רבים בכך שהכלכלה "חופשית מערכים".[1] הבעיה אינה בכלכלה הפוזיטיבית. בלי היכולת של הניתוח הכלכלי לחזות באופן סביר את תוצאותיהן של תוכניות מדיניוּת ולספק הסברים קוהרנטיים לתופעות כלכליות שנצפו, לא היה לכלכלה כל ערך, תהיה מערכת ערכינו אשר תהיה. אולם ללא ההכרה בכך שערכים מוסריים מגולמים בניתוח הכלכלי, הכלכלנים מגבילים