לא תקין / חיים נבון

Getting your Trinity Audio player ready...

לא תקין

חלופה יהודית לתקינות הפוליטית ולתאוריות הכוח

הרב חיים נבון

ידיעות ספרים, 2022 | 240 עמ'

 

מן הראוי היה שספרו החדש של הרב חיים נבון ייפתח באזהרת טריגר, ושמא היה נכון אפילו להדפיסה על הכריכה. הקריאה בספר עלולה להיות פוגענית, לייצר מתח נפשי ואפילו לעורר חרדה אצל אנשים שהחתירה לאמת, השכל הישר והחשיבה הביקורתית הם חלק מהזהות שלהם.

ליתר בטחון אבהיר מייד: אין לבלבל בין חשיבה ביקורתית לבין מה שמכונה תאוריה ביקורתית. הראשונה היא הפרקטיקה של העמדת טיעונים ותאוריות למבחן בניסיון לאשש או להפריך אותם, באמצעות כלים אמינים ומוצדקים ככל האפשר העומדים בעצמם למבחן כל העת. האחרונה היא הפרקטיקה של להצביע על דבר מה הנמצא מימין אליך פוליטית ולהצהיר שהוא רע, על בסיס שורה של אקסיומות אפריוריות שהעמדתן למבחן היא טאבו מוחלט (אמנם לאחרונה התחדשה תופעה של תיאוריה ביקורתית המצביעה על דבר מה הנמצא משמאל אליך פוליטית, אולם זה עניין לסקירת ספר אחר).

תאוריות ביקורתיות אלו – נבון מכנה אותן תאוריות הכוח – הן במידה רבה נושאו של הספר. חציו הראשון מוקדש לתיאור התיאוריות הללו ולמקומה של השפה במסגרתן, לביקורת עליהן, ולחשיפת הדרך שבה הן מעצבות את ידיעותינו ואת עולמנו; חציו השני מוקדש להתוויית תאוריה חלופית יהודית של כוח ושל שפה.

הרב חיים נבון כבר עשה לו שם כמנסח בהיר: מעטים מצטיינים כמוהו בתמצות ובהמשגה שווה לכל נפש של רעיונות ותפיסות עולם, בתוספת מידה מדויקת של תיבול סיפורי המנעים את הקריאה ומפלפל אותה. לסוגה הזאת יש כידוע חיסרון מובנה: אי אפשר לפשט זרמים הגותיים בלי שייווצר דבר-מה פשטני ביחס למקור, שמבחינה זו עושה לו עוול מסוים; אבל אם על פי רוב מדובר בכורח בל יגונה, במקרה של תאוריות הכוח קשה לעוול אותן. כמעט בלתי אפשרי להבדיל בין תיאורים עצמיים של התאוריות הללו מפי דובריהן לבין הגחכות ופארודיות שלהן (כפי שהוכיחו מתיחת סוקול ומתיחת מדעי המרמור, המככבות בספר). דברי הדלטוריה החמורים ביותר בספר על תאוריות הכוח אינם כתובים במילותיו של המחבר, או אפילו בפרפראזה שלו על דברי אחרים – אלא בציטוטים מפורשים מאת מובילי התאוריות הללו עצמם.

שני מרכיבים בולטים בקרב אנשי תאוריות הכוח. הראשון הוא שמבחינתם אסור להתווכח איתם ועמדותיהם אינן ניתנות להפרכה. אפילו כאשר מעמתים אותם עם נתונים שגויים שטיעוניהם מתבססים עליהם, הם משיבים בהצהרה שהדרישה שהנתונים יהיו אמיתיים היא עצמה כלי דכאני. השני, הוא הגוזמה המופרכת: הטענה שאנו חיים היום בגיהינום דכאני, כביכול אין הבדל בין עבדות, גולאגים ופוגרומים לבין מיקרו-אגרסיות ופרסומות קפיטליסטיות.

אומנם, חלק ממבקריהם של אנשי תאוריות הכוח מתגלים כלוקים גם הם בתכונה השנייה: הם משווים בין צנזורה אקדמית ופיטורין בשל חוסר תקינות פוליטית – רעות חולות שממש אין להפחית בחומרתן – לבין אינקוויזיציה המעלה כופרים על המוקד ומַגלה אוכלוסיות שלמות. מבקרים אלה גם נוטים להגיב תגובת יתר לתאוריות עצמן, בשלילה מוחלטת של שני היסודות שלהן: קיומם של יחסי כוח, וחשיבותה המכרעת של השפה.

לא כן ר' חיים, הנוקט גישה נבונה יותר. נבון מכיר בכך שיש נקודת אמת בזיהוי יחסי הכוח והשפה כגורמים משפיעים במציאות; לא בכדי קונות להן התיאוריות הללו אחיזה רבה כל כך: יש להן נקודת משען להתחיל ממנה, הגם שהן מתפתחות ממנה לכדי סילוף בקנה מידה משומם. לאור זאת פונה נבון להציע תפיסה חלופית בדבר דרכי תפקודם של הכוח והשפה בחברה; וכדרכו, הוא שואב אותה מתוך המסורת היהודית.

אם בספרו הקודם, 'מדינה קטנה לעם גדול' (שנסקר גם הוא במדור זה בגיליון 25), הפיח נבון רוח חיים בסוגה נושנה ועשירה שאפילו העלתה מעט אבק, הלוא היא סוגת העיון במסורת הפוליטית היהודית – הינה בנסותו, בספרו החדש, להציע תאוריה יהודית של כוח ושל שפה הוא עושה דבר מה חלוצי, שהעיסוק בו מועט מאוד ובאופן ספציפי העיסוק בו מזווית שמרנית אינו קיים. תיאוריות חלופיות של כוח ושל שפה, מזווית יהודית ובכלל, הן דבר נצרך ביותר בעת הזו. יש לקוות שזו סנונית ראשונה, המבשרת על פיתוח נוסף שיבוא מצד נבון עצמו ומצידם של אחרים.

עוד ב'השילוח'

מהשקעה להעצמה: גישה חדשה למצוקת הפריפריה
האתגר: קהילייה יהודית
מיתוס הקביעות בשירות המדינה: גורמים ופתרונות

ביקורת

קרא עוד

קלאסיקה עברית

קרא עוד

ביטחון ואסטרטגיה

קרא עוד

כלכלה וחברה

קרא עוד

חוק ומשפט

קרא עוד

ציונות והיסטוריה

קרא עוד
רכישת מנוי arrow

2 תגובות

  1. יוסף

    28.07.2022

    מאמר פסאודו אינטיליגנטי.
    עסוק בהתגוננות אגרסיבית מבלי אפילו להסביר על מה …

    אולי הספר מוצלח.
    המאמר הזה רדוד.

    הגב
  2. איש חופשי

    30.07.2022

    מצחיק שרב כותב ספר כזה כאשר הוא מייצג בדיוק ערכים כאלו בעצמו. או כמו שמנוסח במאמר 'שמבחינתם אסור להתווכח איתם ועמדותיהם אינן ניתנות להפרכה. אפילו כאשר מעמתים אותם עם נתונים שגויים שטיעוניהם מתבססים עליהם, הם משיבים בהצהרה שהדרישה שהנתונים יהיו אמיתיים היא עצמה כלי דכאני'. זו הגדרה של דת.
    ולא משנה אם הדת היא יהדות או PC.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *